על אודות אלי מורנו

מנהל שיווק באינטרנט וסלולאר, נחלא"י בדימוס ללא תשוקה של ממש לחזור ולגור בקיבוץ, אדבוקט ונונדיק לא קטן בנושאי זכויות יוצרים, וכן, כמובן משתדל להמשיך ולהיות גם סופר ופיזמונאי השירים שלי: אם תבוא-נינט מה שלא הספקתי לומר-רן דנקר ועילי בוטנר תראי עכשיו-שרון חזיז סוף העונה-ריטה ולמרות הכול-מאיה בוסקילה הספרים שלי: מלחמת הוופלות 1997 חצי ירח וכמה כוכבים לידו 2003 אישה מונית 2006

ביטוח חיים כפול-1944-Double Indemnity בריאתה של הפאם פאטל

עיון מחודש,

סרטו של בילי ווילדר מ 1944 נחשב לאחת מן הפסגות המרכזיות ביותר של קולנוע הפילם נואר. הסרט, אשר נעשה תחת קוד ההפקה המגביל של הייז, עקף אותו והתעמת עימו באופן יצירתי במיוחד. בדומה לסרטים רבים אחרים אשר נעשו תחת קוד ההפקה ומגבלותיו השונות(האיסור על עירום, איסור על מערכות יחסים בין דמויות שאינן נשואות, שמירה על ערכי מוסר, איסור על הצגת מערכות יחסים הומוסקסואליות ועוד).

דמותה של ברברה סטווניק היורדת במדרגות לבושה באצדעה לרגלה ומתיישבת בסיכול רגליים אל מול Double_indemnityסוכן הביטוח אותו היא מחליטה לשבות בקסמה ולמנפל אותו למזימת רצח בעלה ופדיון של פוליסת ביטוח כפול היא דמותו איקונוגרפית של אישה שטן(הפאם פאטל) הזכירה ביותר בתולדות הקולנוע, על יסודתיה של הדמות הזו של אישה המתבססת על כוח המשיכה החיצוני שלה על מנת להשיג את רצונותיה האפלים, נבנו דורות של שחקניות ותפקידים מכוננים רבים, אך דמותה של סטנוויק בשיפוי חיים כפול, היא המקור במובנים רבים לדמויות אלו.

העיוורון הזמני בו לוקים גברים אל מול מיניותה של אישה, וחוסר היכולת שלהם לראות את כוונותיה האמיתיות הם השלד המרכזי של מערכת היחסים השבירה והממגנטת של הדמויות בסרט.

ווילדר מביא לידי ביטוי את כל יכולותיו הקולנועיות עם השפעה ברורה של קולנוע האקספרסיוניזים הגרמני ממנו הגיע. משחקים של אור וצל, ושימוש אקספרסיבי בתאורה מחפים על מה שנתפס אז כהפקה לא מרכזית של סרט בתקציב צנוע ובשחור לבן בעוד הוליווד כולה עוברת לייצר סרטים בצבע שנתפסו כמושכי קהל.

ביטוח חיים כפול הוא סרט בעל איכויות תנכיות במובנים רבים. החטא ועונשו, חטא הבגידה, חטא היהירות, והאיסור הגדול ביותר של עשרת הדיברות: לא תרצח, הם גיבורי הסאב טקסט של הסרט. על ידי ציות לערכים מוסריים מקובלים הדורשים עונש לכל חטא, מחיר לכל מעידה, ובעיקר עונש על מיניותה של הגיבורה. כך עוקף ווילדר את האיסורים של קוד ההפקה של הייז על ידי שהוא מייצר סיום דרמטי מקובל ו"ערכי". הדרישה לתשלום עבור פשע, עבור שימוש במיניות על מנת להשיג את רצונות הגיבורים מלווה מאז ועד היום את הקולנוע, והעקרונות התמטיים של הסרט הזה, של שכר ועונש חוזרים על עצמם בסרטים רבים מאז.

כוכבות רבות התגלו בסרטים דומים, או מצאו לעצמם תפקידים ואתגרי משחק גדולים גם אם היו כוכבות קיימות(ג'ואן קרופורד-מילדרד פירס).התפקידים הללו של נשים דיאבוליות הפכו למבוקשים מאד בקרב כוכבות הוליווד שביקשו לבנות את עצמן, את מיניותן ואת יכולות המשחק שלהם בסרטים שמתחו את גבולות המקובל בהוליווד. התפקידים הללו זימנו לנשים חופש פעולה, חופש מחשבה ובעיקר דרך אחרת להציג את עצמן שלא בתוך השבלונות המקובלות של הייצוג ההוליוודי המקובל של אותן השנים(שנות הארבעים של תור הזהב של הוליווד).

כמו סרטים רבים אחרים בז'אנר הסרט האפל, לעת עשייתם הוגדרו כ B-movies, איש לא ראה הם ערך קולנועי אלא בידורי בעיקר. היו אלו חוקרי קולנוע צרפתיים בשנות השבעים אשר הבחינו בחשיבותם הקולנועית ובעקרונות המבע הקולנועי החשובים שלהם, והקהל, על אהדתו להם הפך אותם לעל זמניים.

יהודה יוצא למלחמה-חלום הכוכבות החליף את חלום קורס הטייס

יהודה יוצא למלחמה-עיון מאוחר

הסיפא של גיבור הסרט בעלילת חייו האמתית, קשורה קשר הדוק ואף פרדוכסלי באופן מסוים ליצירה הדוקומנטרית המשובחת הזו.  גיבורה, העסוק בחלום ערכי, ההחליף את חלומו, בחלום נפוץ יותר במציאות הישראלית הנוכחית: החלום להפוך למפורסם. במובנים רבים, גיבור הסרט סותר את התפיסה 159804הראשונית של יוצרת הסרט אותו, או שהוא ממש למעשה את פוטנציאל "חוכמת הרחוב" ומצליח לזהות את ההזדמנויות המונחת לפתחו, והזיהוי הזה מאשש את טענתה של הבימאית על הייחוד שמצאה בו כאובייקט ייחודי ומרתק? על הצופה להחליט במובנים רבים לגבי קביעה זו במו ידיו.

סרטה של רויטל אורן המשויך לז'אנר הדוקומנטרי העלילתי הוא סיפורו של נער מ"הצד הלא נכון של המסילה" המגלם בתוכו סממנים רבים של הישראליות החדשה. החלום להצלחה גלום בסממנים האולטימטיביים שהחברה רואה כהצלחה, במקרה הזה, החלום להיות טייס מייצג עבור יהודה את כרטיס היציאה שלו מדימוי עצמי וחברתי נמוך הנקבע עקב הסטטוס הסוציואקונומי שלו הנתפס בעיניו, וגם על ידי הצופה כנמוך: העובדה כי יהודה הוא בן לאם חד הורית קשת יום המגדלת אותו לבדה למרות קשיי הקיום, עם אב שניכר שאיננו נמצא ממש בתמונה של גידול הילד- גורמת לצופה לאמפטיה כלפי הקושי המובנה שיש ליהודה בחייו.

דמותו של יהודה בסרט "יהודה יוצא למלחמה" היא דמות מורכבת ומעוררת מחלוקת בכמה הקשרים. ניתן לומר כי יחסה לחלומו של יהודה הינו יחס אמביוולנטי, מצד אחד היא תומכת בו ככל יכולתה, וניכר הקושי שלה ברמת ההתמודדות היום יומית הכלכלית. היא רוצה שבנה יצליח, אך מתקשה לספק מסגרת תומכת יציבה לחלומו של יהודה להפוך לטייס. בחלק מן הסצנות בסרט היא דוחקת בו לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה באופן שעלול לסכן את חלומו. היא תומכת בחום שהוא חום אימהי בסיסי מאד, אבל מערערת את האמונה שלו במערכות המדינה ובחלום שלו. היא מזכירה לו פעמים רבות שהיא לא עשתה צבא, ומשהו בה מעריץ מצד את חלומו של יהודה להשתלבות נורמטיבית אשר לה לא התאפשרה ובו בעת האופן בו היא מתבטאת כלפי החלום הזה והמשמעויות שלו, איננו אופן תומך. יהודה נקרע בין הקושי האמתי להפוך לטייס והאתגרים שהוא צריך לעמוד בהם על מנת להצליח וחוסר התמיכה הרגשי העקבי שלה, הוא יודע כי הוא מרכז חייה וכי היא אוהבת אותו, אך בו בעת מבין כבוגר כי היא מתקשה לספק לו הן את התמיכה הכלכלית לה הוא זקוק ויותר מכך את הראייה הרוחבית לכך שחלומו יכול לסייע לו לצאת ממעגל המצוקה החברתי בו הוא שרוי ולסמן אותו כהצלחה. דוגמאות לחוסר תמיכה: הנאום של על כך שהמדינה תיטוש אותו חוזר על עצמו בכל שלב, גם אחרי הפציעה, היא מבקרת את הוצאותיו הרבות בצבא, וחוזרת שוב ושוב על המנטרה שהמדינה, "לא תשים עליך".

אורן עוקבת בסבלנות במשך כשלוש שנים לערך אחר מושא הסרט שלה, יהודה, היא צופה בהתבגרות שלו, בהתנפצות היחסית של החלום ואחר נחישותו לצלוח את כל הקשיים האובייקטיביים של חייו. מבחינה זו הסרט ניחן בסבלנות הנדרשת מיוצר דוקומנטרי בעוד אורן עצמה שומרת על זווית אובייקטיבית ככל שניתן אל מול חלומו של גיבור סרטה. זהו מסמך תיעודי מרתק על קושי, הרצון להפוך לנורמטיבי ובו בעת הוא מצליח להציג גם זוויות שונות ומרתקות של החברה הישראלית, של שוליה ומעורר הרהורים פילוסופים על האפשרות למוביליות חברתית בישראל של שנות ה 2000 וחלום ההצלחה החמקמק של מי שאינו משויך למעמד סוציואקונומי גבוה אך בה בעת ניחן בנחישות יוצא דופן להיחלץ ממעמדו החברתי באמצעות אימוץ סמלי ההצלחה הישראלים.

יהודה לא הפך לטייס, שירותו הצבאי נקטע עקב פציעה בלתי צפויה הפוסלת אותו אף מלהמשיך ולשרת בצבא והוא משוחרר שחרור מוקדם, חלום הטיסה עם זאת, מוחלף בחלום אחר, התושייה של גיבור הסרט, והחשיפה הרבה לה זכה הובילו את יהודה להמשיך ולחפש את אור הזרקורים ולהשתתף בתוכניות ריאליטי מקומיות, הבולטת שבהן היא הסדרה הישרדות בה לקח חלק כמשתתף באחת העונות. ניתן לראות בכך המשך לא רשמי לחלום ההצלחה של יהודה, שהוחלף מחלום שיש בו תוכן ערכי, לחלום מקובע יותר בתרבות הישראלית בעשור האחרון, חלום הפרסום והעוצמה לכאורה המוענקת לאנשים והיכולות שלהם להגיע לפרסום מהיר ו"קל" באופן יחסי דרך השתתפות בתוכני ראליטי, שיהודה, בשל סיפורו והסרט, הצליח לפלס באופן יחסי את דרכו בקלות עקב רמת המוכרות שקנה לו הסרט.