סודות אל אי-1997-L.A. Confidential הומאז מפוכח לתור הזהב של הוליווד

סודות אל איי, סרטו של קרטיס הנסון משנת 1997, הוא יצירה ייחודית בנוף השנים בו הופיעה. הסרט שייך לז'אנר הסרט האפל, הפילם נואר המפורסם אשר שלט בהוליווד בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ואשר גווע אט אט לתוך העשור של שנות החמישים. הופעתו מעל גבי האקרנים בשנה בה יצא downloadהפכה אותו למופע ייחודי של קולנוען השולט שליטה מלאה לא רק באמצעי המבע הקולנועי אלא גם בתובנות מעיינות על תהילה ועל תור הזהב של הוליווד, אשר הסרט מספק התבוננות מעניינת ומפוכחת אליו ולגביו.

סודות אל איי עוסק בפרשיית רצח ושחיתות מסתורית ועלילתו ממוקמת, כיאה, לסרט מז'אנר הפילם נואר, בלוס אנג'לס של שנות הארבעים של המאה הקודמת. הבחירה הזו הופכת את הסרט לאותנטי יותר בהתייחסות לז'אנר הקולנועי שעליו הוא נשען. זוג בלשים צעירים ושאפתניים, (ראסל קרו וגאי פירס), המגלים זוג הפכים ערכיים לכאורה נקלעים לחקירה מסתעפת אשר במרכזה קורבן שהיא נערת ליווי המשויכת לרשת של זונות יוקרה המנותחות להראות כמו כוכבות קולנוע גדולות של התקופה ולהגשים חלומות ופנטסיות עבור גברים השואפים לממשן דרכן.

עלילת הסרט, בדומה לסרטי פילם נואר היא עלילה בלשית שחשיבותה המרכזית היא בהצגת מאפייני הפילם נואר המרכזיים: קרב בין ערכים, בין צודק לבין רע או אשם, והאדרת חוש צדק אבסולוטי מוחלט כערך נעלה שיש לחיות לפיו. בהקשר זה, הסרט אינו מאכזב ותואם לחלוטין את ערכי הז'אנר. גם דמותה פאם פאטל אינה נעדרת ממנו: קים בייסנג'ר בתפקיד שזיכה אותה בפרס האוסקר באותה שנה, מגלמת את דמותה של לין ברקין, זונה תואמת מראה לשחקנית הקולנוע ורוניקה לייק, שיופייה ושערה הבלונדיני הארוך היו סמלה המסחרי ועליו היה מבוסס כוח המשיכה שלה. סביבה, ודרכה, יתפתחו הדילמות המוסריות של גיבורי הסרט אשר ידרשו להכריע בין רע לבין טוב.

ז'אנרים אינם נעלמים לחלוטין, אך הפופולאריות שלהם משתנה מעשור לעשור, והסרט הזה הזכיר לרבים את יחודו של הז'אנר הקולנועי המכשף שהוא הפילם נואר. לא רק איכויות המשחק, הצילום והמבע הקולנועי הייחודיות של הז'אנר נשמרות בקפידה בסרט הזה, אלא גם עמוד השדרה המוסרי של הז'אנר על פיו פועלות כל הדמויות ואשר גורלן מוכתב לפיכך בקפדנות מתוך ציווים מוסריים ברורים.

יחודו של הסרט הוא גם במבט הביקורתי שהוא מציע לגבי התהילה, משמעויותיה והזיוף הרב הנמצא בבסיס תופעת הכוכבות בכלל אשר נוצרת במקביל להופעתו של ז'אנר הפילם נואר. התעתוע של רשת הזונות המנותחות להיראות כמו כוכבות קולנוע, המסייע לאנשים להאמין שהם אכן כאלו, בלבול מקרי בין כוכבת קולנוע "מקורית", לבין זונה בעלת חזות דומה הם רק חלק מן האלמנטים המשרתים את התסריט החכם הזה.

הכוכבות על פי קרטיס הנסון יוצר הסרט, היא אשליה בלבד, אשליה שרבים מוכנים למות למענה או לפחות למען האמונה כי יתכן שיגיעו אליה אם יחיו את חייהם בלוס אנג'לס עתירת ההזדמנויות אותם הציעו בעבר וגם היום, אולפני הסרטים הגדולים של הוליווד.

התובנות שמספק קרטיס הנסון ביקורתיות ובעיקר מנומקות ומבוססות על ידע רב על האפיונים המרכזיים של התקופה ובראשם, השליטה המוחלטת של מערכת האולפנים החזקה אשר ניווטה את העיר, ואת האמת היחסית והמרוככת על כוכביה, אשר באופן זה סייעה להולדתו והתעצמותו של מיתוס הכוכבות.

הסרט, דואג לעדכן את הז'אנר הוותיק בכל מה שהוא קולנוע מדויק ומעודכן יותר ומכיוון שאינו כפוף לקוד ההפקה של הייז, הוא מודרני יותר וכולל תצוגה של מיניות, ואלימות שהפילם נואר המקורי לא יכול היה להציג, בכך, הוא פונה לקהל חדש של צופים חדשים, והופך את עצמו למעין נובו-פילם נואר, השובר מחד את כללי הז'אנר ומתכתב עימם במקביל.

אני והחברה-1986 -Stand by me-על ערך החברות והספר האמריקאי

סרטו של רוב ריינר מ 1986 הפך מזמן כבר לסרט איקונוגרפי מתוקף הצלחתו, יחודו והדרך בה מונצח בה ריבר פניקס שמותו השערורייתי שנים לא רבות לאחר הפקת הסרט הסעיר את העולם והפך אותו לכוכב שנעורי הנצח שלו שמורים על צלולואיד הקולנוע בלבד, כמו גם הופעתו העוצמתית בסרט. זהו Standbymeאחד מסרטי המסע היפים ביותר של הקולנוע האמריקאי, לא רק מכיוון שהוא משלב בתוכו הענות מוחלטת לחוקי הז'אנר, קרי מסע מנקודה אחת לאחרת, במקרה זה מעגלי. ומייצר עבור גיבורי העלילה והן עבור הצופים, מסע רגשי שבסופו, הגיבור אוחז בתבונות וביכולות חדות יותר לראות את המציאות, והוא אינו אותו אדם שיצא למסע בראשיתו.

 

הסרט הוא עיבוד לסיפור קטן של סטפן קינג, ויהפוך את ריינר לבמאי המועדף על קינג עצמו בשנים הבאות וקינג יעניק לו רשות לעבד לקולנוע גם את מיזרי, שיהפוך להצלחה גדולה בכיכובה של קתי בייטס.

אני והחברה הוא מסע בנופים בתולים של ארצות הברית, של עיירותיה הקטנות על מציאות חייהן. במרכזו מסע של ארבעה נערים הנפגשים באקראיות כמעט לצורך המסע בחיפוש עצמאי אחר גופה, ששמעו כי יתכן וטמונה הרחק בשטח, אך למעשה הם יוצאים למסע התבגרות מתוך רצון לצאת לרגע ממציאות חייהם כנערים ולהפוך לרגע אחד בודד במסע לגברים ממש, אשר יכולים גם למציאות חיים רעה ממנה הם מבקשים לפרוץ.

ריינר מצליח לאכלס את חבורת הילדים במגוון אנושי רחב שהוא ליבו הדרמטי של הסרט, כל אחד מן הילדים אוחז במנעד רגשי אחר מקומי, ועד דרמטי. חלקם סוחבים סוד מסעיר המטלטל את מציאות חייהם ואת חיי מי שמתבונן ונסחף אליו, הילדים האחרים וגם הצופים.

הצלחתו האדירה של הסרט בעת יצא לאקרנים ועד היום, כאשר נחשפים אליו קהלים חדשים היא העובדה שהיכולת של הצופים להתחבר למסע החניכה הזה מושגת דרך הסיפור הקומוניקטיבי, והדרך בה ריינר מצליח לייצר מציאות אלטרנטיבית שבה לרגע אחד בודד הנערים קובעים את החוקים בתוך המסע בארץ מבודדת לא נודעת לכאורה שבתוכה ועליה לא חלים החוקים של עולם המבוגרים- במובנים רבים שם טמון קסמו של הסרט. כל מי שעובר את מסע ההתבגרות בחיים מודע לערכו של רגע אחד בודד, גם אם טרם הושגה העצמאות האמתית של החיים באמצעות, מעמד, השכלה או עבודה שבו, למרות הכול, גם נערים יכולים להרגיש לרגע אחד מכונן, "גדולים", לנווט את חייהם ולעשות בחירות טובות או רעות אשר ישפיעו על מהלך חייהם.

הספר האמריקאי, כפי שהוא מוצג בסרט אחראי לאיכויות אותו מסע התבגרות, התחושה שהגבול ביבשת הגדולה הזו רחוק כל כך ולא מושג מאפשרת את תחושת החופש, אבל גם אותו חופש כמי שלומדים הגיבורים הוא מוגבל ויכול להיות מופרע.

במובנים רבים מתכתב הסרט עם ז'אנר המערבון האמריקאי המקדש את הספר ואת ערכיו כמי שטמונה בהם חופש והבטחה, אך באופן מתעתע לא תמיד אלו משחקים לטובת יושביו. החברה האמריקאית מתעצבת ומתעצמת תדרך כיבושו של הספר, ומכאן, כוחה וכוחן של הדמויות טמון בהתכתבות הזו עם ערכי הספר האמריקאי, המרחבים דורשים כיבוש, אך לכיבוש הזה ישנו מחיר דמים לעיתים.

תמונתם של הנערים הצועדים על פסי מסילת הרכבת, זו שאחראית על כיבוש אותו ספר רחוק ובלתי נגמר, היא אחת מן התמונות הקולנועיות המגדירות את שנות הקולנוע של שנות השמונים והיא נחרטה בזיכרון כאחד מן הדימויים הוויזואליים היפים לא רק של הסרט, אלא של תקופה ודילמת הילדות-התבגרות הכלואה בתוכו.