בית בגליל-2017-Outdoors

חלום צמוד הקרקע הישראלי מעולם לא נראה מורכב כל כך אחרי צפייה בסרט הביכורים של אסף סבן.

על רקע החלטתם של של גילי (אודי רצין)ויערה(נועה קולר) לבנות את בית החלומות עבור משפחתם המתרחבת, פורש סבן Outdoors1דרמה עדינה ומדוייקת של כאוס המתחולל בינות לדילמות על הרחבת חלונות ובחירת מרצפות.  טמונה בסרט הזה לא רק הדילמה הישראלית של מה היא איכות חיים, ומה היא הגשמה בעצם אלא יש בו הרהור עמוק יותר על חשיבותה ונחיצותה של המערכת הזוגית בישראל הנוכחית, וזוהי שאלה מאתגרת ומעניינת, ובעיקר האופן בו היא נידונה לכל אורכו של הסרט בתוך הסאב-טקסט שלו.

נדמה לי שיחודו של בית בגליל הוא בשקט ובשלווה ובאיפוק התסריטאי שלו לכאורה. תסריטו של הסרט הזה לא מתמסר לצופה בקלות, הוא מבקש לעמת אותו כל הזמן עם מה שמתחת לקרקע בשאלות שנוגעות לישראליות, להגשמה דרך עבודה, דרך מקום מגורים ודרך ילדים והוא עושה עבודה מרשימה מכיוון שלא רק שדיון כזה נדיר היום אצל הישראלים החדשים, אלא גם בתוך מוצרי התרבות שאנחנו צורכים: גם הם מיידיים ומספקים דילמה ופתרון בתוך שלושים שניות לרוב מסיום הצפייה בטריילר. אבל בית בגליל מתעקש על דרמה שקטה, שלווה ופנימית שכשהיא במיטבה, והיא במיטבה בסרט הזה, נשענת על כתיבה, משחק ומיזנסצנות נוף מדהימות בתוכן לכודים הגיבורים פיזית ונשפית. התחושה היא שדווקא בתוך הדילמות הקטנות של החיים לכאורה, מתסתתרות ההכרעות שיש לגלות אותן.

למעט סצנה מכוננת אחת אליה מוביל הסרט(בלי ספויילרים), התחושה היא כל הזמן של מאמץ לפצח את חידת הישראליות של הזוג שלפנינו, אנחנו הרי מכירים לא מעט כאלו. לא כל אלו שאנחנו מכירים בונים את ביתם בגליל, חלקם בונים אותו פשוט בראשון בדירת שיכון עם שלושה כיווני אוויר, אבל עדין התחושה במהלך הצפייה שאנחנו רואים סרט על אותה דקדנטיות שפשטה בחלום הישראלי, זו המושתת על כסף וחומריות, שדחקה כמעט כל חלום אחר, מרגשת מאד לאורך הצפייה בו.

הסרט נזהר מלגלוש לקלישאות, הוא פשוט מגיש מציאות של קיום בתוך לבטים קטנים לכאורה, אבל אף אחד מהם לא באמת קטן.

תמת העל של הסרט הזה עוסקת בחלום הישראלי המודרני החדש ובשברו, באותו האופן שבו היא עוסקת בשבריריות של התא המשפחתי הישראלי הרצוי: עבודה מכניסה בהיי-טק אל מול מקצועות עם הגשמה אישית רצויה יותר. בית מטאפורי בגליל או חיזוק יסודות הבית הרגשי שאנשים מקימים לעצמם במהלך חייהם?.

זה זמן רב שלא נתקלתי בסרט שיש בו את עדינות ורגישות מקסימאלית לטבע האנושי וללבטים שהיום יום והחיים מציבים לנו, יש איזו תחושה שכל כלי נגינה בסרט הזה, הן השחקנים, הצילום וזירת הגליל השלווה לכאורה כולם משתתפים פעילים בצורה מדוייקת בסרט שהוא קודם כל כתיבה תסריטאית מהודקת ומשובחת.

יש משהו סוחף באיפוק הרגשי של הסרט, נדמה שהוא העוצמה המזוככת, לה מייחלים אנשים בכדי להביע את עצמם ובכדי להישמע באמת אל מול האחר- לא ברעש, אלא ברצינות כוונותיהם הברורה והמדוייקת ביותר.

סודות אל אי-1997-L.A. Confidential הומאז מפוכח לתור הזהב של הוליווד

סודות אל איי, סרטו של קרטיס הנסון משנת 1997, הוא יצירה ייחודית בנוף השנים בו הופיעה. הסרט שייך לז'אנר הסרט האפל, הפילם נואר המפורסם אשר שלט בהוליווד בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ואשר גווע אט אט לתוך העשור של שנות החמישים. הופעתו מעל גבי האקרנים בשנה בה יצא downloadהפכה אותו למופע ייחודי של קולנוען השולט שליטה מלאה לא רק באמצעי המבע הקולנועי אלא גם בתובנות מעיינות על תהילה ועל תור הזהב של הוליווד, אשר הסרט מספק התבוננות מעניינת ומפוכחת אליו ולגביו.

סודות אל איי עוסק בפרשיית רצח ושחיתות מסתורית ועלילתו ממוקמת, כיאה, לסרט מז'אנר הפילם נואר, בלוס אנג'לס של שנות הארבעים של המאה הקודמת. הבחירה הזו הופכת את הסרט לאותנטי יותר בהתייחסות לז'אנר הקולנועי שעליו הוא נשען. זוג בלשים צעירים ושאפתניים, (ראסל קרו וגאי פירס), המגלים זוג הפכים ערכיים לכאורה נקלעים לחקירה מסתעפת אשר במרכזה קורבן שהיא נערת ליווי המשויכת לרשת של זונות יוקרה המנותחות להראות כמו כוכבות קולנוע גדולות של התקופה ולהגשים חלומות ופנטסיות עבור גברים השואפים לממשן דרכן.

עלילת הסרט, בדומה לסרטי פילם נואר היא עלילה בלשית שחשיבותה המרכזית היא בהצגת מאפייני הפילם נואר המרכזיים: קרב בין ערכים, בין צודק לבין רע או אשם, והאדרת חוש צדק אבסולוטי מוחלט כערך נעלה שיש לחיות לפיו. בהקשר זה, הסרט אינו מאכזב ותואם לחלוטין את ערכי הז'אנר. גם דמותה פאם פאטל אינה נעדרת ממנו: קים בייסנג'ר בתפקיד שזיכה אותה בפרס האוסקר באותה שנה, מגלמת את דמותה של לין ברקין, זונה תואמת מראה לשחקנית הקולנוע ורוניקה לייק, שיופייה ושערה הבלונדיני הארוך היו סמלה המסחרי ועליו היה מבוסס כוח המשיכה שלה. סביבה, ודרכה, יתפתחו הדילמות המוסריות של גיבורי הסרט אשר ידרשו להכריע בין רע לבין טוב.

ז'אנרים אינם נעלמים לחלוטין, אך הפופולאריות שלהם משתנה מעשור לעשור, והסרט הזה הזכיר לרבים את יחודו של הז'אנר הקולנועי המכשף שהוא הפילם נואר. לא רק איכויות המשחק, הצילום והמבע הקולנועי הייחודיות של הז'אנר נשמרות בקפידה בסרט הזה, אלא גם עמוד השדרה המוסרי של הז'אנר על פיו פועלות כל הדמויות ואשר גורלן מוכתב לפיכך בקפדנות מתוך ציווים מוסריים ברורים.

יחודו של הסרט הוא גם במבט הביקורתי שהוא מציע לגבי התהילה, משמעויותיה והזיוף הרב הנמצא בבסיס תופעת הכוכבות בכלל אשר נוצרת במקביל להופעתו של ז'אנר הפילם נואר. התעתוע של רשת הזונות המנותחות להיראות כמו כוכבות קולנוע, המסייע לאנשים להאמין שהם אכן כאלו, בלבול מקרי בין כוכבת קולנוע "מקורית", לבין זונה בעלת חזות דומה הם רק חלק מן האלמנטים המשרתים את התסריט החכם הזה.

הכוכבות על פי קרטיס הנסון יוצר הסרט, היא אשליה בלבד, אשליה שרבים מוכנים למות למענה או לפחות למען האמונה כי יתכן שיגיעו אליה אם יחיו את חייהם בלוס אנג'לס עתירת ההזדמנויות אותם הציעו בעבר וגם היום, אולפני הסרטים הגדולים של הוליווד.

התובנות שמספק קרטיס הנסון ביקורתיות ובעיקר מנומקות ומבוססות על ידע רב על האפיונים המרכזיים של התקופה ובראשם, השליטה המוחלטת של מערכת האולפנים החזקה אשר ניווטה את העיר, ואת האמת היחסית והמרוככת על כוכביה, אשר באופן זה סייעה להולדתו והתעצמותו של מיתוס הכוכבות.

הסרט, דואג לעדכן את הז'אנר הוותיק בכל מה שהוא קולנוע מדויק ומעודכן יותר ומכיוון שאינו כפוף לקוד ההפקה של הייז, הוא מודרני יותר וכולל תצוגה של מיניות, ואלימות שהפילם נואר המקורי לא יכול היה להציג, בכך, הוא פונה לקהל חדש של צופים חדשים, והופך את עצמו למעין נובו-פילם נואר, השובר מחד את כללי הז'אנר ומתכתב עימם במקביל.