עקרות בית נואשות-2004-Desperate Housewives

סידרת הטלוויזיה המצליחה והמוצלחת הזו תרשם כאחת ההפתעות המרשימות בתחום הטלוויזיה בעשור הנוכחי ובו בעת גם כסוג של אכזבה אינטלקטואלית.

במרכז הסידרה מערכת יחסים חברית בין ארבע נשים אשר התאבדותה של הצלע החמישית בה חושפת את עומק הקשר בינהן ומהווה את הטריגר העלילתי אשר שיגר את העונה הראשונה והמסקרנת שלה.
הסידרה, המבקשת לחשוף את ריקנות חיי הפרברים האמריקאית, הצביעות החברתית והרבדים שאינם נגלים לעיין זכתה לא רק להצלחה אדירה עם עונת השידור הראשונה שלה, אלא אף לשבחי הביקורת והזניקה את הקריירות של כל משתתפיה לכוכבות על.

נדמה שעד להגעתה של עקרות בית נואשות לא היתה סידרה אשר הטיבה לתאר את שיברו של החלום האמריקאי ולהציגו במלוא עירומו, ואכן, שבחי הביקורות, הפרסים הרבים ואף ה"באז" הרב שהיה סביבה הפך אותה בבת אחת להצלחה עולמית. המבט הביקורתי והחד, הכתיבה המשובחת, כל אלו הפכו את העונה הראשונה לאירוע טלוויזיוני של ממש.

כוכבות הסידרה הנשית מציגות נשים חכמות, ערמומיות, אינן מתפשרות ובעיקר נשים המנווטות את חייהן ואת חיי הגברים בה ומציגות סוג של עסיסיות אינטלקטואלית נוטפת מין. הסידרה הצליחה למצוא לעצמה בקלות קהל נשי רב, אשר התחבר לריאליזם של הצגת הדמויות ומאבקי הכוח בינהן.

אך למרות העונה הראשונה והחדשית של הסידרה שהפכה אותה לאירוע טלוויזיוני של ממש, הרי שהעונה השניה היוותה אכזבה של ממש למעריצי הסידרה, הסטנדרטים הגבוהים שהציבה לעצמה היו גבוהים מדי, ויוצריה התקשו להשאיר אותה בחוד החנית כמיצג של ביקורת חברתית על חיי הפרברים והצביעות שבתרבות חיי החברה האמריקאים והסתפקו בתיאור טלנובלי של ממש על כל הסממנים, הפשטות וחוסר התחכום שהז'אנר הזה מציע.

באופן מפתיע של ממש, הצליחה הסדירה לצלוח את משבר האמינות שלה ומצאה לעצמה קהלים חדשים אשר הצליחו להנות גם מהרבדים הגלויים הטלנובליים שלה, הגם שעבור קהל הצופים אניני הטעם מדובר היה באכזבה של ממש לאור הפוטנציאל העצום שהציע העונה הראשונה.

אבל נדמה כי השפעתה של עקרות בית נואשות תיזכר לנצח בתולדות פנתיאון הטלוויזיה, האיקונוגרפיה אשר נכרכה בדמויות המעוצבות המככבות בה, היא מקור לאין סוף פרודיות והמודעות של הסידרה לטראש שהיא מייצרת, מצליחים לייצר גם בעונות המאוחרות יותר סיטואציות משעשעות גם אם חסרות מסר חברתי של ממש.

כך או כך, נכון לשנת 2008 הופקו כארבע עונות מן הסידרה המצליחה ונקבע לה תאריך סיום מראש בעוד כמה עונות, מהלך חדשני אשר יצב את הפקתה והצליח לשמור על הכוחות הקריאטיבים המקוריים שיצרו אותה, כך שהבלחות אינטלקטואליות ורמת הפקה מושקעת מאד, עדין "מספקים" את הסחורה ומצליחים לייצר מוצר בידורי משובח מן המעלה הראשונה.

<

רומא-2005-Rome

הסדרה הזו היא דווקא אחת ההחמצות הבלתי ברורות של הרשת האיכותית והבלתי מעוררת HBO

אין ספק כי לאור תקציבה המדהים של ההפקה הזו,מאה מליון דולר!, סכום עתק במונחים טלוויזיונים, לא נותר אלא לכנות את ההפקה הזו בתואר כישלון מפואר של ממש.

לכאורה, נדמה היה כי מדובר בניצחון בטוח. וקשה היה לראות כיצד אפשר לפספס כאן. אבל למרות הכל, יוצרי הסדרה הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי ולמסמס את החומרים שהיו בידם והוציאו תחת ידם יצירה זניחה למדי בתקציבי ענק.

האימפריה הרומאית סיפקה אין ספור סיפורים היסטוריים אשר עובדו לכמה מן הסרטים והסדרות המפורסמות ביותר שראה עולם הקולנוע והטלוויזיה. בשנים האחרונות, עם תחייתו של ז'אנר הסרטים ההיסטורי והתאמתו למציאות הקולנועית הנוכחית בסרטים כדוגמת גלדיאטור, התקנאו מפיקים רבים בהצלחה הזו ועיבוד טלוויזיוני לסיפור רומאי עסיסי מלא בתככים נראה היה רק שאלה של זמן, ואכן כך, רומא, קרמה עור וגידים על רקע הצלחות קודמות אך הנסיון היפיפה הזה נותר עקר ודלוח.

העיצוב האומנותי בסדרה הזו, התלבושות, המזנסצינה והמשחק הם כולם לעילא ולעילא אבל נדמה שעיקר ההחמצה טמונה בתסריט הרע של הסדרה הזו.
במקום שיתמקד בסיפורים העסיסים באמת של הדמויות המרכזיות הוא בורח שוב ושוב למחוזות לא ברורים של סיפורי משנה של דמויות שלא רק שלא היתה להן שום חשיבות הסטורית הן גם לא מעניינות איש. וכך, במו ידיהם הכושלות של תסריטאי הסידרה בורחת לה הפנינה הפוטנציאלית הזו למקומות של גיחוך אמיתי.
הן ברמת תכני העיסוק חסרי ההחלטיות הן בדיאלוגים עקרים ומעוררי גיחוך.

התככים והיצרים שאפיינו את התקופה ההיסטורית הזו לא סתם סיפקו מקור בלתי נדלה של השראה ליצירות קולנועיות ענקיות, אבל כאן, נדמה היה שמישהו מן היוצרים באמת חשב שעלילת משנה של עבד משוחרר, המציל את בנותיו מעבדות היא פשוט חיונית וזמן המסך שלה עדיף על פני עוד כמה דקות קלאופטרה. טעות. טעות גדולה, אשר בסופו של דבר, בשורה של החלטות תסריטאיות דומות ותמוהות פשוט חיסלה את העניין הרב שעוררה הסדרה היוקרתית הזו עם שחרורה.

הגם שתוצאות העונה הראשונה לא היו מעודדות במיוחד, הופקה ממנה גם עונה שניה, רעה הרבה יותר שחתמה את הגולל וכיבתה את השלטר של ההפקה היקרה והמוחמצת הזו.

האשם, הוא ביוצרים בעיקר, שכן הקהל כבר הצביע ברגליו עבור להיטים קולנועיים היסטורים רבים בשנים האחרונות ונדמה שבסופו של דבר, לא נלמדו כל הלקחים והסדרה נראית בעיקר כאילו נוצרה בשנות החמישים והיא חסרת עידכון ושנינות של ממש הנדרשים על ידי הצופים היום וחבל.

החמצה של ממש, בעיקר לאוהבי הז'אנר היחודי הזה.