יהודה יוצא למלחמה-חלום הכוכבות החליף את חלום קורס הטייס

יהודה יוצא למלחמה-עיון מאוחר

הסיפא של גיבור הסרט בעלילת חייו האמתית, קשורה קשר הדוק ואף פרדוכסלי באופן מסוים ליצירה הדוקומנטרית המשובחת הזו.  גיבורה, העסוק בחלום ערכי, ההחליף את חלומו, בחלום נפוץ יותר במציאות הישראלית הנוכחית: החלום להפוך למפורסם. במובנים רבים, גיבור הסרט סותר את התפיסה 159804הראשונית של יוצרת הסרט אותו, או שהוא ממש למעשה את פוטנציאל "חוכמת הרחוב" ומצליח לזהות את ההזדמנויות המונחת לפתחו, והזיהוי הזה מאשש את טענתה של הבימאית על הייחוד שמצאה בו כאובייקט ייחודי ומרתק? על הצופה להחליט במובנים רבים לגבי קביעה זו במו ידיו.

סרטה של רויטל אורן המשויך לז'אנר הדוקומנטרי העלילתי הוא סיפורו של נער מ"הצד הלא נכון של המסילה" המגלם בתוכו סממנים רבים של הישראליות החדשה. החלום להצלחה גלום בסממנים האולטימטיביים שהחברה רואה כהצלחה, במקרה הזה, החלום להיות טייס מייצג עבור יהודה את כרטיס היציאה שלו מדימוי עצמי וחברתי נמוך הנקבע עקב הסטטוס הסוציואקונומי שלו הנתפס בעיניו, וגם על ידי הצופה כנמוך: העובדה כי יהודה הוא בן לאם חד הורית קשת יום המגדלת אותו לבדה למרות קשיי הקיום, עם אב שניכר שאיננו נמצא ממש בתמונה של גידול הילד- גורמת לצופה לאמפטיה כלפי הקושי המובנה שיש ליהודה בחייו.

דמותו של יהודה בסרט "יהודה יוצא למלחמה" היא דמות מורכבת ומעוררת מחלוקת בכמה הקשרים. ניתן לומר כי יחסה לחלומו של יהודה הינו יחס אמביוולנטי, מצד אחד היא תומכת בו ככל יכולתה, וניכר הקושי שלה ברמת ההתמודדות היום יומית הכלכלית. היא רוצה שבנה יצליח, אך מתקשה לספק מסגרת תומכת יציבה לחלומו של יהודה להפוך לטייס. בחלק מן הסצנות בסרט היא דוחקת בו לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה באופן שעלול לסכן את חלומו. היא תומכת בחום שהוא חום אימהי בסיסי מאד, אבל מערערת את האמונה שלו במערכות המדינה ובחלום שלו. היא מזכירה לו פעמים רבות שהיא לא עשתה צבא, ומשהו בה מעריץ מצד את חלומו של יהודה להשתלבות נורמטיבית אשר לה לא התאפשרה ובו בעת האופן בו היא מתבטאת כלפי החלום הזה והמשמעויות שלו, איננו אופן תומך. יהודה נקרע בין הקושי האמתי להפוך לטייס והאתגרים שהוא צריך לעמוד בהם על מנת להצליח וחוסר התמיכה הרגשי העקבי שלה, הוא יודע כי הוא מרכז חייה וכי היא אוהבת אותו, אך בו בעת מבין כבוגר כי היא מתקשה לספק לו הן את התמיכה הכלכלית לה הוא זקוק ויותר מכך את הראייה הרוחבית לכך שחלומו יכול לסייע לו לצאת ממעגל המצוקה החברתי בו הוא שרוי ולסמן אותו כהצלחה. דוגמאות לחוסר תמיכה: הנאום של על כך שהמדינה תיטוש אותו חוזר על עצמו בכל שלב, גם אחרי הפציעה, היא מבקרת את הוצאותיו הרבות בצבא, וחוזרת שוב ושוב על המנטרה שהמדינה, "לא תשים עליך".

אורן עוקבת בסבלנות במשך כשלוש שנים לערך אחר מושא הסרט שלה, יהודה, היא צופה בהתבגרות שלו, בהתנפצות היחסית של החלום ואחר נחישותו לצלוח את כל הקשיים האובייקטיביים של חייו. מבחינה זו הסרט ניחן בסבלנות הנדרשת מיוצר דוקומנטרי בעוד אורן עצמה שומרת על זווית אובייקטיבית ככל שניתן אל מול חלומו של גיבור סרטה. זהו מסמך תיעודי מרתק על קושי, הרצון להפוך לנורמטיבי ובו בעת הוא מצליח להציג גם זוויות שונות ומרתקות של החברה הישראלית, של שוליה ומעורר הרהורים פילוסופים על האפשרות למוביליות חברתית בישראל של שנות ה 2000 וחלום ההצלחה החמקמק של מי שאינו משויך למעמד סוציואקונומי גבוה אך בה בעת ניחן בנחישות יוצא דופן להיחלץ ממעמדו החברתי באמצעות אימוץ סמלי ההצלחה הישראלים.

יהודה לא הפך לטייס, שירותו הצבאי נקטע עקב פציעה בלתי צפויה הפוסלת אותו אף מלהמשיך ולשרת בצבא והוא משוחרר שחרור מוקדם, חלום הטיסה עם זאת, מוחלף בחלום אחר, התושייה של גיבור הסרט, והחשיפה הרבה לה זכה הובילו את יהודה להמשיך ולחפש את אור הזרקורים ולהשתתף בתוכניות ריאליטי מקומיות, הבולטת שבהן היא הסדרה הישרדות בה לקח חלק כמשתתף באחת העונות. ניתן לראות בכך המשך לא רשמי לחלום ההצלחה של יהודה, שהוחלף מחלום שיש בו תוכן ערכי, לחלום מקובע יותר בתרבות הישראלית בעשור האחרון, חלום הפרסום והעוצמה לכאורה המוענקת לאנשים והיכולות שלהם להגיע לפרסום מהיר ו"קל" באופן יחסי דרך השתתפות בתוכני ראליטי, שיהודה, בשל סיפורו והסרט, הצליח לפלס באופן יחסי את דרכו בקלות עקב רמת המוכרות שקנה לו הסרט.

וויטני יוסטון: להיות מי שאני-Whitney: Can I Be Me- 2017

בדומה לסרט הדוקומנטרי על חייה של איימי ווינהוס, עוד אייקון מוזיקאלי ענק ומסוכסך רגשית, גם הסרט על וויטני יוסטון נתקל בחוסר אהדה בולט מצד יורשי ומנהלי עזבונה.

הסיבה, בשני המקרים די ברורה, ואף מקאברית באופן מסויים: קל ועדיף פעמים רבות לנהל כוכב מת שהקניין הרוחני שלו יכול וכמעט תמיד, ממשיך להכניס הכנסות נאות, מבלי שהיורשים צריכים להתעסק עם תחזוקתו הרגשית של הכוכב. MV5BODkxNTU3NDkyNF5BMl5BanBnXkFtZTgwNjk2NTUzMjI@._V1_SY1000_CR0,0,742,1000_AL_השיעתוקים הטכנולוגיים של יצירות במדיומים כל כך רבים, מטלוויזיה, רדיו וקולנוע מאפשרים היום אף להשתמש בקטעי אייקונים ולשלבם ביצירות חדשות באופן המבטיח חיי נצח לכוכבים המתים והמשך קיום תודעתי שלהם בתרבות הפופ, כך, הם צוברים מליוני מעריצים חדשים, והיורשים כאמור, מעדיפים את השקט הזה שאחרי הסערה הגדולה.  סרטים דוקומנטרים מהסוג הזה, מקשים על ניתוב "שימור המורשת" הרצוי להם. הם חושפים פעמים רבות את האנשים מאחורי הקלעים, אלו שניזונו וחיו מן הכוכבים הללו, ולא תמיד ידעו או רצו להושיע אותם ברגע האמת, אלא העדיפו כי ימשיכו לתפקד ולהמשיך לייצר עבורם מזומנים בכל מחיר.

ישנם קווי דמיון רבים נוספים בין דמויותיהן המסוכסכות של ווינהאוס ויוסטון, שתיהן היו קשורות לדמויות של אבות שהיו נוכחים נעדרים בחייהם. ולשני האבות הללו, היו לא מעט תביעות כספיות לבנותיהן. שתיהן, הרגישו נבגדות על ידי מי שהיה אמור לדאוג ולשמור עליהן, מה שבמובנים רבים, הביא לקריסה רגשית ממנה לא הצליחו להחלץ.

גם במקרה של הסרט הזה, עושים היוצרים שימוש בחומרי דוקו שצולמו מאחורי הקלעים. מסע ההופעות האחרון של וויטני יוסטון ב 1999, תועד עבור הפקה דוקומנטרית, שמעולם לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, והסרט כולו נבנה סביב החומרים של אותו מסע ההופעות שבתוכו יוסטון היא כוכבת גדולה מאד, אך במקביל גם עייפה מאד וניכר שהוא קשה עליה. ראיונות עם מקורבים רבים במיטב ערוצי התקשורת והמראיינים של התקופה(ברבה וולטרס, אופרה וינפרי,דיאן סוייר ועוד) של יוסטון וסביבתה הקרובה משלימים את התמונה הנדרשת ליוצריו ליצירת מסמך שלם שגיבוריו האמיתיים נפקדים נוכחים במובנים רבים.

יוסטון זינקה לתהילה בגיל צעיר מאד. צעיר מדי יש יאמרו, ואלבום הבכורה שלה ששבר את כל שיאי המכירות של כל הזמנים לשעתו הניב את פס הקול של רבים שנעורייהם טמונים אי שם בשלהי שנות השמונים והתשעים. כוחו של הסרט הזה, הוא בניתוח מושכל דרך ראיונות עם יוסטון עצמה בכלי תקשורת שונים במהלך תקופת השיא שלה ככוכבת, אך הוא מסקרן בעיקר משום שהוא חושף את ערוותן וחוסר האונים של דמויות המשנה המרכזיות של עלילת חייה ומותה מבלי שהן עצמן משתפות פעולה.

אולי הדמות המסקרנת ביותר היא זו של העוזרת/חברה/ ויתכן שאף מאהבת לעת מצוא- רובין. היא לא משתפת פעולה עם הסרט אבל דמותה, ומשקלה הקרדינאלי בחייה של יוסטון מנותחים על ידי מקורביה של יוסטון. אפילו בעלה של יוסטון, בובי בראון שניסה לאורך השנים להיפטר מנוכחותה הודה לאחר מותה כי לו הייתה נשארת בתמונה, יתכן שיוסטון עצמה, היתה עדיין בחיים.

יוסטון, קונספציית כוכבת הפופ המתקתקה של קלייב דייויס ענק המוסיקה, מעולם לא באמת השלימה עם מעמד הכוכבות האדיר הזה שנכפה עליה,וקלישאת הבית הקטן בפרברים, הבעל והילדים לא הרפתה ממנה, על אף שהתרחקה ממנה כל הזמן עוד ועוד.

זהו סיפור על הצד האפל של הכוכבות, על התחזוקה הרגשית הבלתי אפשרית שלה והדמויות הנעדרות בו, שהיו כל כך מרכזיות בחייה, רועמות בשתיקן מחוץ למסך. איש מהדמויות הקרובות באמת ליוסטון בחייה לא משתף פעולה עם הסרט הזה, ובכך מצד אחד כוחו, אבל גם חולשתו. פרשנותם לאירועים שהיו ולהשתלשלות הכרונולוגית של דעיכתה של אחת מכוכבות הפופ הגדולות של כל הזמנים, יתכן שהייתה תורמת עוד להבנת הסיפור אבל בו בעת מפלילה אותם וחושפת את נצלנותם או נאמנותם הכפולה לה, ולעובדה שחיו סביב כוח הכוכבות האדיר הזה של יוסטון ונהנו מן הטוב הכלכלי שהיה טמון בו כלפיהם. הסרט מבהיר כי יוסטון הייתה נדיבה במיוחד כלפי כל מי שסבב אותה וראתה בו כאדם הנאמן לה.

בפער הכל כך אדיר בין המתקתקות והנצחיות של בלדות הפופ של הכוכבת הגדולה הזו בעלת הקול האדיר שאבד לה עוד במהלך חייה,  וההתמכרות הקשה והבלתי מתפשרת שלה לסמים קשים, מתקיים הפאן העצוב של הסרט הזה. מי שהספיקה להתפרסם, להמריא ולגם להתרסק, מבלי יכולת לשיר את דרכה חזרה לפסגה משאבד לה המכשיר המרכזי שהיה ברשותה: קולה.

יוסטון, לא חשה אפילו לא לרגע אחד "כל יכולה" היא מצטיירת בסרט כאדם רגיש, פגיע ובעיקר נאיבי מדי, המנסה ללא הצלחה לעטוף את עצמה בשכבת מגן של דמויות טובות יותר וטובות פחות שתפקידן הוא פשוט לשמור עליה, אך הן מכזיבות אחת אחרי השניה. האם הנוקשה, סיסי יוסטון, שרצתה לעצמה דרך בתה את הקריירה שמעולם לא הצליחה לפתח לבדה, האב הטוב שהולך לאיבוד, הבעל חסר היכולות החברתיות והכישורים לתת לה את הדבר היחיד לו הייתה זקוקה באמת: אהבה ויציבות. ויתכן שאף חברת הנפש שלה רובין, שמעמדה החזק בחייה של יוסטון ניכר בסרט, כמו גם נאמנותה הבלתי מסוייגת לה, יכולה הייתה למצוא את עצמה בשנים אחרות במקום אחר בתוך חייה של יוסטון ולשמור עליה באמת?

באופן מפתיע זהו פחות סיפור על היהירות הכרוכה בכוכבות, כמו שזהו סיפור על הצד האפל והנוגע ללב של מי שתמימותם ואמונתם באחר, במקום בעצמם, מובילה אותם למקום טראגי ממנו הם מתקשים להחלץ ולהחלים.