הכל אודות אימא-1999-All About My Mother

אלמדובר הוא הבמאי המועדף עלי מייד אחרי או בסמוך לטים ברטון. אני מעריץ גדול של סרטיו המוקדמים והמאוחרים ואני מודה שברשותי כמה סרטים שספק גדול אפילו באם הוא מודע לקיומם.
למרות הכל, זו הביקורות הראשונה שלי על סרט שלו באתר. ככל הנראה הסיבה לכך טמונה בעובדה שאני מעדיף מאד לכתוב ביקורות על סרט בסמוך לצפייה בו, ואת כל הסרטים של אלמדובר ראיתי כבר בערך כמה פעמים. ומזמן.
הנחתי שזה יגיע וזה אכן מגיע- מבצע מצוין לרכישת הכל אודות אימא בדי וי די, לא הותיר אותי אדיש ועותק מסרט זה מתנוסס לו כעת בגאון על המדף שלי.
צפייה חוזרת ביצירת המופת הזו, שמילים רבות כבר נאמרו עליה בפורומים חשובים מן הסתם מן האתר הספיצפי שלי, מביאה אותי בכל זאת לכתוב עליה כמה מילים.
אני מניח שאם הייתי נדרש לתאר את מכלול יצירתו של הבמאי הספרדי המדהים הזה, הייתי נאלץ לבחור "בהכל אודות אימא", כסרט השלם ביותר מבין סרטיו עד כה, וככל הנראה לפי הצלחתו, גם הקומוניקטיבי ביותר לקהל רחב.
אלמדובר הוא מעריץ גדול במיוחד של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי, ואת הסרט הזה הקדיש לרומי שניידר הטראגית, ג'נה רולינדס ובטי דיוויס. שלוש שחקניות שמקומן בפנתאון הקולנוע הובטח עוד הרבה לפני הופעתו של אלמדובר בזירה.
זה לא סוד גדול שאלמדובר הוא מעריץ גדול של נשיות, נשיות כוחנית, אימהית, וטרגית ואני מניח שהוא מצא בשלושתן את היסודות הגדולות של הערצתו הבלתי מעורערת למין הנשי שאותה הוא חולק בעיקר על מסך הקולנוע לנשים בעוד שבחייו האישים הוא מותיר את ההערצה הזו לגברים בלבד.
זה מוזר לדבר על נטיות מיניות של אמן בביקורת על יצירתו אבל נדמה לי שמכלול האוטר של אלמדובר דורש זאת.
אם הייתי מתבקש לכתוב מאמר על הדמויות הגבריות בסרטיו של אלמדובר הייתי מתקשה לכתוב מעל לעמוד שלם של ניתוח דמות ספציפית.
הבוז שלו לכל מה שדמויות גבריות מסמלות בעולמו שלו, ניכר מכל מכלול יצירתו ו"שנאת הגברים" שלו כפי שהיא באה לידי ביטוי בסרטיו מביאה את עצמה לשיא מסוים ב"הכל אודות אימא". מי שראה סרטים קודמים של אלמדובר יבין בוודאי על מה אני מדבר.

הנשים הן ציר העלילה, הכוח המניע אותה, ההגיון, הכעס, הרגש והיכולת להמשיך הלאה. הגברים בסרטים הם לעולם דמויות פלאקטיות, חלולות, וחסרות כל עמוד שידרה.
אני לא יודע מאיפה בדיוק אלמדובר מביא את הכעס העצום שלו על המין אותו הוא בוחר לאהוב דווקא בחייו האישים אבל אין ספק ש"בהכל אודות אימא" הוא מביא את הכעס הזה לרמות שיא חדשות במיוחד. כמעט כל דמות גברית בסרט היא גבר בדראג.
הסיפור, מלודרמטי מתמיד, אבל זו לא הפתעה אצל אלמדובר שנשען כמעט תמיד על מסורות הטלנובלות הספרדית המפורסמת. הוא פשוט רותם את הסיפור לכל מה שהוא מבע עלילתי והויזואליה הססגונית שלו, זו שהפכה לסימן ההיכר שלו מגיעה בסרט הזה לידי שלמות בצבעים ובהקפדה הגדולה על פרטים במיזנסצינות העשירות שלו- אלו הפכו כבר מזמן לסימן ההיכר הבולט שלו.
אוהבי קולנוע אמיתיים נהנים במיוחד מהסרט הרפלקסיבי הזה שמשלב את סיפור העלילה בתוך שתיים מהעלילות הקולנועיות המובהקות ביותר: "חשמלית ושמה תשוקה", ו "הכל אודות חווה".
אלמדובר מפגין את שליטתו בשני הסיפורים ואת חיבתו אליהן תוך שהוא נותן מקום של כבוד לאופן שבו מאמצת אותן התרבות הספרדית הן על ידי הדיבוב והן על ידי ההעמדה הבימתית הפומפוזית של הקטעים שהוא בוחר להציג מתוך "חשמלית ושמה תשוקה".
מי שעקב אחרי הקריירה הקולנועית שלו, יודע שאלמדובר עובד כמעט תמיד עם אותם שחקנים ונדיר שהוא מחליף את הלהקה הקבועה שלו, הוא נוהג להחליף את הכוכבות הראשיות בסרטיו מעת לעת.
בעבר עבד עם כרמן מאורה [נשים נשים] אחריה עבר עם ויקטוריה אבריל [קשור אותי אהוב אותי] וכעת הוא עובד עם מאריסה פארדס-[סוד הפרח שלי, עקבים גבוהים] אותה הוא מקיף בלהקת שחקנים שלא נראתה אצלו קודם לכן.
"הכל אודות אימא" הוא סרט ססגוני, מרהיב ומרגש בעיקר ההגשה שלו. מי שמכיר את אלמדובר מתרגש מאד מהשיא אליו מגיע הבמאי האדיר הזה. מי שלא פשוט נהנה מהמלודרמה הסוחפת והמסוגננת.

אני מניח שזהו כוחו של קולנוע טוב במיוחד. שהוא יודע לשדר מסר מתוחכם ופופוליסטי באותה העת. ובכך מגיע לקהל נרחב כמה שיותר תוך שהוא מבטיח לעצמו כניסה אל תחומי כל מה שמכונה שנים אחר כך קלאסיקה.

מרהיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>