יחסים פורנוגרפיים-1999-An Affair Of Love

האמת היא שכבר זמן רב למדי לא הטרחתי את עצמי לראות סרט בשפה הצרפתית, כפרנקופיל ידוע לשעבר עם כוויה מסוימת מהתרבות כולה החלטתי לעשות איזו הפסקה קלה.
אבל געגוע, כשהוא תופס אותך, אתה מתמסר לו. כבר זמן רב שאני שומע פה ושם את שמו של הסרט נישא בפיהם של אוהבי קולנוע טוב- ולא בהכרח צרפתי.
ערוצי הסרטים של Yes סיפקו לי השבוע את ההזדמנות הלא רעה לצפות בסרט הזה מבלי להאמץ ולכתת את רגלי עד לסניף בלוקבסטר הקרוב למקום מגורי כמו שאומרים.
הקלטתי את הסרט והחלטתי לראות על מה המהומה, תוך שאני מסמן לעצמי ששמעתי עליו משלוש נשים שונות לגמרי באופיין דברים טובים מאד.
עם השאלה הזו, מה יש בסרט הזה שכל כך מושך נשים?, התיישבי לצפות בו. ליתר ביטחון הכנתי גם פסטה בולונז על מנת שאצא מרוצה בכל מקרה מהצפייה.
הפתעה קטנה ונחמדה מזומנת למי שחשב שחייבים המון שחקנים לעשות סרט. מסתבר שאפשר גם עם שניים.
נטלי בי וסרגי לופז הם כוכבי המעשייה הקטנה הזו שראשיתה ברצון להגשים פנטזיה מינית של מפגשים נטולי רגש ומלאי פיזיות וסופה עגמומי הרבה יותר.
שני אנשים בודדים באמצע חייהם מחליטים לספק את עצמם על ידי היכרות סתמית שראשיתה במין, המשכה בעוד הרבה מאד מין וסופה באימפוטנציה אחת גדולה.
לאינטרנט הצרפתי קוראים מיניטל- והוא שם דבר בארץ הזימה הבלתי נלאית, הוא האחראי למפגש המנוכר לכאורה של שתי דמויות בודדות במיוחד. שתיהן מאופקות, מלאות חן ומעל לכל כמהות לקשר.
מה שמתחיל כמפגש שהמשיכה אליו היא גופנית בלבד- ממשיך אל תוך מערכת יחסים שחוקיה ברורים: היא מתקיימת בהפרשי זמן קבועים, לא נשאלות שאלות מיותרות שיכולות להסגיר את חיי הגיבורים מחוץ לאותו זמן המפגש השבועי. ומעל לכל זאת אין במערכת היחסים הזו, בהגדרה, הבטחה לעתיד. רק לשבוע.

המפגש המיני המזדמן עונה על צרכים אינטימיים הרבה יותר מאשר אלו הפיזים. ברור שקיומן של הדמויות מסעיר אותן רק באותן שעות המפגש הזה. לאף אחת מהן אין אומץ להמשיך את המערכת הזו אל מעבר לתחום הזמן אותו החליטו מלכתחילה לתחם אותה.
עם זאת, הם מחכות ליום הספציפי הזו, חמישי, והוא הופך ליום שלהם. השיחה המקדימה שלפני המשגל הופכת להיות השעה שלהן, וחווית הצפיה למפגש הבא מותירה להם קיום מאושר.
למרות שלא נמסרים פרטים מיותרים גם לצופה על הדמיות, הוא מורשה להניח כי שתיהן רווקות. הן הגבר והן האישה. למרות שעולה תחושה כי ניהלו מערכות יחסים בעבר הרי שלא הגיעו למצב של התאהבות או מערכת יחסים ממושכת.
זו המתקיימת בפגישותיהן, היא בעצם מערכת היחסים המשמעותית ביותר שניהלו במהלך חייהן- גם אם אינן מוכנות להודות בזאת.
זהו סרט קטן ועצוב. קטן- מכיוון שהמרחב הנפשי המתואר בו והמרחב העלילי הנדרש לתיאור חייהן של הדמויות הוא קטן. עצוב. מאד. מכיוון שבסופו של דבר הן לא מצליחות להחלץ מתוך הנכות הרגשית שהביאה אותן מלכתחילה לבחור במערכת יחסים שכזו. מוגדרת, שאינה יכולה לשבש את הפסיפס הרגשי של קיומם.
הצהרת האהבה שלהם היא אחד הסצינות החזקות שראיתי לאחרונה בעיקר מכיוון שיש בה הרבה מאד פאתטיות וחוסר יכולת לקפוץ מעל משוכות החיים ולהמשיך עם ההצהרה הלאה.
זהו סרט שגיבוריו הם גיבורי העידן הזה. עידן דקדנטי שגיבוריו, אנשים בודדים ונכים מבחינה רגשית פזורים בכל מקום סביבנו.
מדוע נשים אוהבות את הסרט הזה- אולי בגלל שהוא מציג את האפשרות לחמוק לכמה רגעים, להתרגש מבלי להתחייב לבחירה אמיתית ומבלי להיחלץ מסיטואציה נתונה. ועם כל זאת הוא נותן סיכוי להתאהב. להרגיש את האדרנלין בכל הגוף לפחות לכמה שעות.

יפה, נוגה וכאוב.

תגובה אחת על הפוסט “יחסים פורנוגרפיים-1999-An Affair Of Love

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>