מילדרד פירס-1945-Mildred Pierce

יש ב"מילדרד פירס" את כל מה שקולנוע טוב צריך: סיפור נוגע ללב על אישה המנסה להצליח בעולם שהזכות להצלחה שמורה בו לגברים בלבד-למרות כל הסיכויים. היא נענשת על רצונה בכך בהרבה מוסר צדקני במנות טובות.

כשאשר סרטו של מיקל קורטיז שוחרר לאקרנים בשנת 1945, הוא כלל בתוכו את אחת הכוכבות הגדולות ביותר שידעה הוליווד במה שנדמה היה כתחילת סוף הקריירה שלה.
ג'ואן קרופורד שזה אך "שוחררה" מן החוזה שלה באם ג'י אם, הייתה ללא כל ספק אחת הכוכבות הגדולות ביותר של שנות השלושים, ואחד מן הנכסים היקרים ביותר שהיו לאולפן בשנות השלושים שלו.
ואולם, מי שכונתה "הזבנית הקטנה", הנערה שהגיע משום מקום ופילסה את דרכה, לפחות על פי המיתולגיה הלא כתובה של תולדות הקולנוע, את דרכה לצמרת האולפנים על ידי כוח המשיכה המיני שלה, אותו לא היססה להפעיל לכשנדרשה- החלה להתדרדר מבחינת ההכנסות אותם רשמו הסרטים בכיכובה בקופה.
בתחילת העשור החדש של שנות הארבעים נדמה היה כי הכוכבת הגדולה ביותר של אם ג'י אם פשוט דועכת. היא הייתה כבת ארבעים והחלה פשוט להזדקן מבחינתו של לואי מאייר ,שהיה זה ששיחרר אותה לאחר כמעט שני עשורים של עבודה רצופה באם ג'י אם. הוא שהפך אותה לכוכבת, החליט באופן האופייני לו גם לסמן את קץ עידן הכוכבות שלה.
בעידן בו שלטו האולפנים הגדולים בכל אספקט של הפקת והפצת הסרטים, שחקן ללא חוזה היה בעצם שחקן מובטל ואבוד ללא בית של ממש וללא קריירה.
קרופורד, למרות שהתקשתה מאד לקבל את הדין מצאה לעצמה מהר מאד בית חדש באולפני וורנר שמיהרו לקבל לשורותיהם את הכוכבת הגדולה לשעבר מתוך רצון להוסיף מעט "קלאסה" לשורת הכוכבים הצנועה יותר שלהם.
אין שום ספק ש"מלידרד פירס" לא היה ההפקה המרכזית של וורנר ברדרס באותה השנה, אלא סרט בתקציב לא גדול במיוחד שלבימאי שלו, כמרבית הבימאים של ז'אנר סרטי הפילם נואר היה חופש אומנותי גדול מאד שלא הגיע מתוך אמונה גדולה בכושרו אלא בעיקר עקב העובדה שראשי האולפנים היו טרודים הרבה יותר סביב ההפקות המרכזיות שלהם. הצבע, שזה אך הגיע לקולנוע היה החידוש שהעסיק את מרביתם, וכל ההפקות הגדולות עברו לצבע ומשכו את תשומת הלב של הפטרונים ואת התקציבים הגדולים.
מייקל קורטיז, בזכות כל התנאים המפורטים לעייל, כשרון נדיר ועין קולנועית מיומנת הוציא תחת ידו את יצירת המופת הגדולה ביותר של העשור ומה שנהוג לכנות המלודרמה המושלמת.
"מילדרד פירס" הוא סרט שעד היום לומדים את הלינאריה הפשוטה והגאונית שלו בחוגי קולנוע רבים בעולם.

קרופורד- שועלה ממולחת קיבלה את תפקיד חייה, במה שנדמה היה כסיטואציה הרסנית מבחינת הקריירה שלה, קטפה את האוסקר באותה שנה, גרמה מבוכה גדולה למאייר על שויתר על שירותיה, הופיעה במה שהיה הלהיט הגדול באותה שנה, והחיתה את הקריירה שלה לעוד שנים רבות נוספות.
יש ב"מילדרד פירס" את כל מה שקולנוע טוב צריך: סיפור נוגע ללב על אישה המנסה להצליח בעולם שהזכות להצלחה שמורה בו לגברים בלבד-למרות כל הסיכויים. היא נענשת על רצונה בכך בהרבה מוסר צדקני במנות טובות. נשמע מעט מוזר כאשר מדובר במתכון מושלם לסרט, אבל ללא ספק הסרט הזה הוא אבן דרך לכל מלודרמה טובה שנוצרה מאז.
כישרונה של מילדרד להפוך לאשת עסקים מצליחה, עבור משפחתה השרויה במשבר כלכלי, עולה לה בפירוק המשפחה, בהסתאבותה ובחזרתה לערכים "נכונים" ומתוקנים יותר לכאורה לאחר טעמה המר של ההצלחה. למרות שהמושג פמינזים היה זר מאד לשנות הארבעים הרי שניתן לראות בסרט הזה ככזה למרות השורות אלו. שכן ב"מילדרד פריס" הרבה מאד תזות מעניינות ושבירת מוסכמות לגבי הצלחה והבעלות עליה.
חשוב לראות את הסרט גם בקונטקס בו שוחרר, מיד עם תום עידן מלחמת העולם השנייה, עידן שבו היה צורך להחזיר את הנשים שמילאו את מקום הגברים שלחמו בחזית מהמפעלים והיוזמות הכלכליות שנכפו עליהן אל תוך המטבחים. אחרת אבוי- מה בדיוק ניתן יהיה לעשות עם הגברים.

ככזה, "מילדרד פירס", למרות שהוא מנסה לחנך מעלה על נס את עצמאותן של אותן שלא ניתן היה למחוק אותה יותר לאחר המלחמה.
"מילדרד פירס" עונה לכל חוקי הז'אנר האפל, נשים נענשות בו על כך שהן מיניות, יוזמות, יצריות ומעל לכל בעלות תושייה. ככזה הוא סיפק את התפקידים המרתקים ביותר עבור כוכבות העבר ואפשר להן להציג את הורסטיליות הרבה שהייתה טמונה בהן.
מרבית מהסצינות בסרט הזה מתענגות על הכוכבת הגדולה שלו ומאפשרות לה מרחב בלתי נדלה להתבלט, להרשים ולהסעיר את הצופה. בין שבמודע או שלא במודע היא מביאה את עצמה למה שמאוחר יותר נרשם כשיא הקריירה שלה.
הופעתה של קרופורד מופתית, מחושבת מדוייקת ומכילה את כל הזוהר שבעולם כוכבות הקולנוע הגדולות של שנות הארבעים. זו לא הופעה של שחקנית, זו הופעה של כוכבת שנלחמת על חייה ועל מעמדה וככזו היא מכילה אלמנטים של לביאה בלתי מרוסנת.

לא משמעם, גם לא לרגע, גם לא למרות כמעט שישים השנה שחלפו מאז שנוצר.

3 תגובות על הפוסט “מילדרד פירס-1945-Mildred Pierce

  1. פינגבאק: ג’ואן קרופורד-1905-1977-Joan Crawford | T.V.C- בלוג הקולנוע של אלי מורנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>