תעלת בלאומליך-1969

גדולי הקולנוע הישראלי נמצאים בסרט השנון הזה. מרביתם למצער אינם עוד בין החיים וגם ישראל המתוארת בו היא רק שריד נוסטאלגי נעים.

סגנונו היחודי והכובש של אפרים קישון, כותב וקולנוען מן הגדולים והמוכשרים שהיו כאן מעולם בא לידי ביטוי באופן מושלם בסרט הזה.

לקישון הייתה עיין יחודית לראות גם את האנשים שמלאו את הארץ הצומח הזו שחסרה היתה בה מסורת שלטונית של ממש וגם את פלאי הבירוקרטיה שצמחו כאן תחת שלטון מפא"י המתמשך.

המשל של המשוגע החופר באמצע העיר תעלה שתחבר בין חוף הים לרחוב אלנבי, מבלי שאיש יפריע לו ועוד זוכה לגיבוי מלא של העיריה ומערכותיה הוא אחד מן המשלים היפים ביותר ובסיסו הוא בתוך סיפור העם הכולל את הציטוט האלמותי "המלך הוא עירום", בישראל המפאיניקית נדמה שאיש לא העז לומר את המשפט הזה וקישון קובל בהומור האופייני לו את הקבילה הלגיטמית הזו והופך אותה ליסוד האומנותי שבבסיס הסרט.

כל מערכות השלטון הרקובות של ישראל הצומחת מקבלות את המקום הראוי להן בתוך תעלת בלאומילך מבלי שאיש בעצם יעלב מדי. חזונם של המשוגעים הוא לעיתים חזונה של מדינה חדשה ואין ספק שבמקרה של קישון, דרכו העדינה להביע ביקורת חברתית לא פגעה באיש ושנינותם של המסרים שהעביר גם הם לא נפגעו כהוא זה.

בומבה צור היא אחד מן הכשרונות הקומים והתיאטרלים הגדולים של ישראל ולמרבה הצער נפטר בגיל צעיר יחסית. זהו סרטו המרכזי ביותר והדמות הקומית שהוא מגלם נכנסה לפנתיאון הקולנוע הישראלי כבר מזמן.

כוחו של הסרט הזה היום נעוץ בעיקר בעובדה שפלאי הבירוקרטיה, לא רק שלא השתנו, אלא גם התעצמו. לעיתים הם אף כואבים יותר. בסרטיו של קישון, שבויימו כמעט תמיד ביעילות רבה, קיימת כמו תמיד, בועת הזמן בה משתמרת החברה הישראלית לאותן שנים בהן צולם הסרט באופן מושלם, נוסטלאגי ומהנה כל כך. כך גם בתעלת בלאומילך, רחוב אלנבי, כך מסתבר, ידע פעם ימים יפים יותר.

לחובבי הטריוויה, דמות המשנה שמגלם שייקה אופיר בסרט הזה תהפוך ברבות הימים לשוטר אזולאי, סרט באורך מלא שיחשב כסרטם הטוב ביותר הן של שייקה אופיר והן של אפרים קישון.

 

2 תגובות על הפוסט “תעלת בלאומליך-1969

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>