חולה אהבה בשיכון ג'" היה אחד מן ההצלחות הגדולות ביותר של הקולנוע הישראלי במהלך שנות התשעים וסחף לבתי הקולנוע צופים רבים אשר נמשכו לקומדיה השנונה והקאלטית הזו.

סיפורו של ויקטור, מפעיל תחנת כבלים פיראטים[כן, פעם היו דברים כאלו], בשכונת עוני נידחת ומציאות חייו העלובה והקומית הם העומדים במרכז הסרט.

הגעתה של מתנדבת יפיפיה, (אביגיל אריאלי), לשכונה מעבירה את ויקטור על דעתו, מוציאה אותו מתוך הקונכיה הרגשית בה היה נתון ואשר בתוכה ניהל בהצלחה את חייו, תוך שהיא סוחפת אותו למסע של מימוש עצמי ובחינה מחודשת של חייו.

לשבי גביזון, חוש הומור יחודי והוא נסמך כאן על היכולות של שחקניו לגלם שורה של תפקידים אקצנטרים במיוחד שהשפה המדוברת שלהם מעיזה וחתרנית. אין זה דבר של מה בכך, מה שהפך לסטנדרט בתעשייה של היום, לא היה מקובל עד להופעת סרטיו של גביזון והישירות והכאוס הרגשי של גיבוריו המוצאים להם מפלט בדיאלוגים שנונים ובהמצאות טקסטואליות נדירות היו עם הופעתם סמן קיצוני של כתיבה קולנועית אחרת שהתפתחה כאן.

התוצאה, שובת לב באופן מיוחד. שורה של שחקני משנה מוכשרים במיוחד מסייעת לגביזון להשיג את התוצאה הרצויה אבל מעל כולם עומד משה איבגי שהופעתו בסרט קרובה למושלמת והוא חושף את הכישורים הדרמטיים והקומים שלו כאחד.

למרות הזמן שעבר מאז הופק, הסרט עומד במבחן הזמן והוא אהוב גם על צופי קולנוע חדשים וצבר לעצמו מעמד של קאלט אמיתי בין חובבי הקולנוע בארץ.