גמר גביע-1990

סרטו של ערן ריקליס הוא אחד מן הסרטים האנטי מלחמתיים השנונים ביותר אשר נעשו כאן. דרך סיפורו של חייל מילואים, בגילומו של משה איבגי, אשר תוכניות הנסיעה שלו לנסיעה למונדיאל "משתבשות" בשל מלחמת לבנון והוא מוצא את עצמו נלחם במלחמה לו לא, נופל בשבי ומפתח עם שוביו מערכת יחסים אשר במרכזה אהבתו ואהבתם לכדורגל.

הכדורגל כאלגוריה לסוג של אופציה לשלום בין שתי המדינות לבנון וישראל אשר מקיזות זו את דמה של זו כבר שלושה עשורים הוא בחירה תסריטאית חכמה ומדוייקת אשר דרכה מעביר ערן ריקליס את המחאה ואת המסר האנטי מלחמתי שלו.

משחקו המבריק של משה איבגי בסרט הזה היה ונשאר אחת מהופעותיו הטובות ביותר והבליט את התכונות המרכזיות שהפכו אותו לכוכב על בקולנוע הישראלי. תחושת השכן ממול אשר נמצא בכולנו ושאיתו קל להזדהות, הפכה את איבגי לכוכב הגדול ביותר שידע הקולנוע הישראלי מעודו, וצפייה בסרט הזה מסבירה באופן פשוט וקל מדוע.

איבגי מעורר אמפטיה, הזדהות ונואשות אמיתית של אדם מן הישוב אשר נקלע לעניין לו לא, קרי המלחמה. ומצליח לסחוב את הסרט כולו על כתפיו גם ברגעים חלשים יותר ומסייע להתעלם מפגמיו.

הסרט לא התקבל בהתלהבות אדירה עם צאתו לאקרנים בעיקר בשל הקושי של הציבור הישראלי לספוג "עוד סרטים" על מלחמת לבנון שכן הוא לא היה הראשון בשורת הסרטים הללו והקהל הישראלי סירב למצוא את עצמו דן בנושא עוד ועוד, וחבל, שכן ללא ספק זהו אחד הסרטים הטובים ביותר, לצד עונת הדובדבנים, אשר עוסק בבוץ הלבנוני בצורה מדוייקת ומעוררת השתאות של ממש.

גמר גביע, עומד במבחן הזמן, וניכר כי המסר הפציפיסטי שלו לא איבד לא מחינו ולא מעוקצו במהלך השנים שחלפו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>