עתליה-1984

עתליה, הוא אולי תפקידה הקולנועי החשוב ביותר של מיכל בת אדם וככל הנראה גם הטוב ביותר. אין ספק כי כאשר מיכל בת אדם מרפה משרביט הבימוי, היא מתגלה תמיד במפתיע כשחקנית רגישה ומעניינת.

 

סרטו היפה והרגיש של עקיבא טבת חייב רבות לנובלה המעולה מאת יצחק בן נר אשר עובדה על ידו ועל ידי צבי קרצנר לתסריט הדוק ויפה.

עתליה, בת קיבוץ חורגת אשר אינה מוצאת את עצמה בתוך החברה הקיבוצית החונקת, מוצאת מפלט בזרועות צעיר אשר אינו מגוייס לצבא. יחדיו, למרות פערי הגיל שניהם מוצאים נחמה זה בזו בתוכה של החברה הקיבוצית השמרנית שאינה רואה את חריגות שניהם בעיין יפה.

עתליה היה אחד הסיפורים הראשונים לשבור את מיתוס הצבר ההירואי כספר וכמו כן גם כסרט. אין דרך טובה וקלישאית יותר מבחינה קולנועית לתאר חריגות נפשית תוך כדי ציור התנהגות חריגה מן הבחינה המינית. הרומן בין השניים הוא המעטפה הסקסית לכאורה של הסיפור הנוקב הזה.

מסירותה של עתליה לאביה המזדקן היא המחזיקה אותה בתוך מסגרת חברתית אשר מתעבת אותה עד בלי די והיא נוגעת ללב.

הסרט למרות הסכמטיות שהוא נגוע בה, מצליח לחדור אל ליבו של הצופה בעיקר בשל משחקה הנוקב של מיכל בת אדם, עוף מוזר בתעשיית הקולנוע בעצמה אשר מתעקשת מעת לעת גם לשחק. עתליה הוא סוג של הזדמנות מבחינתה להוכיח מה היא שווה והיא נאחזת בכל שיניה בתפקיד, שאכן הפך להיות מזוהה איתה מאד, גם אם הסרט עצמו נחל הצלחה חלקית בלבד.

יפתח קצור, אז שחקן שמנסה להתנער מתדמית נער האסקימו לימון אשר דבקה בו עושה עבודה מרשימה הרבה פחות בתפקיד הצעיר החריג, אבל עדיין למרות מגרעותיו של הסרט הזה, עתליה היה ונשאר סרט פורץ דרך בדרך התיאור שלו את החברה הקיבוצית, ואחריו באו נוספים. מכאן חשיבותו הרבה, וכעיבוד קולנועי לספר הוא אחד היפים והטובים שנעשו כאן.

 

תגובה אחת על הפוסט “עתליה-1984

  1. פינגבאק: מיכל בת אדם -1945 | T.V.C- בלוג הקולנוע של אלי מורנו

סגור לתגובות.