אפטר-1990

מערכת היחסים בין קבוצת חיילים ומפקד קשוח אחד בחופשת אחר צהריים משמעותית שבה שובר פוקס את דמות המאצ'ו הישראלי ללא רחם היא נקודת ציון משמעותית ומעניינת במיוחד בתולדות הקולנוע הישראלי.

Google AdSense

סרט הבכורה של איתן פוקס בכיכובו של גיל פרנק מכיל את המוטיבים שיעסיקו את פוקס גם בסרטיו המאוחרים יותר, אבל הוא הטוב שבהם.

קבוצת חיילים בחופשת אפטר ומפקד אחד שיש לו מה להסתיר באחר צהרים ירושלמי הוא תיאור משכנע בכנותו של העולם הצבאי הישראלי והוא מהמם בעוצמות שלו ובאופן הטיפול במה שנחשב עד צאתו לטאבו בחברה הישראלי. הקולנוע הישראלי אחרי אפטר הוא קולנוע משוחרר ובוטה יותר אבל צריך הרי להתחיל מאיפשהוא.

למרות היריעה הקצרה, ודלות התקציב, הסיפור הפשוט על מערכת יחסים בין חייל למפקדו אשר נעה על גבוה ההערצה ומה שמעבר לה, הסרט כובש בכנות שלו והוא נותר חזק כשהיה עם צאתו.

שבירת מיתוס הגבר הישראלי, היפוך תפקידים וחשיפת אלטרנטיבות אחרות תוך כדי יצוג מציאות משכנע, כל אלו נמצאים באפטר, שהוא סרט ביכורים שמעל לכל יש בו אמת משכנעת וצורבת והוא עושה את העבודה ביעילות וברגישות.

פוקס המשיך לעסוק באותם נושאים במסגרות אחרות, בעלות תקציב רב יותר ומתוקשרות יותר, אפטר שזכה לעדנה מחודשת כאשר הופץ ביחד עם יוסי וג'אגר המצליח יותר באריזת הצפיה הביתית מכיל הרבה מאד כישרון והוא מעיז, מתריס, מרגש ועדין כאחד גם קרוב לעשרים שנה לאחר צאתו.

 

תגובה אחת על הפוסט “אפטר-1990

  1. פינגבאק: הסיפור של יוסי-2012 | T.V.C- בלוג הקולנוע של אלי מורנו

סגור לתגובות.