שופרא-הצגה קטנה וממזרית

אני מוצא את עצמי מתאהב בכל פעם מחדש במשפט הזה: "העצב האינטלקטואלי של הדור הזה".

פעם שמעתי אותו כשמישהו תיאר לי יצירת אומנות שנגעה בי במיוחד ומאז אני מחפש בכל פעם מחדש את הרגש הזה כשהוא נפגש באומנות טובה.

מעין קו תפר שכזה שההליכה עליו יוצרת סוג של קסם למי שמרגיש את זה. כי באמת, אפשר להרגיש את העצב האינטלקטואלי של הדור שלנו באומנות מקורית שהיא מכאן כשהיא פוגעת בול בפנים.

נדרשתי בשבוע שעבר ל"שופרא-מושב דור הבלבלה" מאת  אייל ויזר ובבימוי אלון כהן בתיאטרון תמונע. הסיכוי שהצגה תהפוך להצגה שאני מאד אוהב, הוא תלוי כמה משתנים די מוזרים, אני מודה, להלן הקריטריון ההזוי שלי להצגה שיש סיכוי שאהנה בה:

1. כדאי שזה יהיה מחזה של ג'ו אורטון בלונדון.

2.כשאין לי גרוש על התחת לנסוע ללונדון, וזה בעצם רוב הזמן, אז כדאי שזה יהיה הצגה בבית צבי ליד הבית כי לשם אני יכול לרדת בכפכפים ולהיות ספונטני עם כל העניין ולראות לעיתים נדירות הבלחות של חברה שהניצוץ בעינים עוד שמור אצליהם בהנחה שלא דוכא על ידי במאי שכיר בינוני משהו.

3.שזו לא תהיה הצגה בהבימה, בבית לסין או בקאמרי או בתיאטרון גשר.

4.שיהיו שם תפקידים שגילה אלמגור החליטה לפסוח עליהם מפאת לו"ז צפוף מהזן שנותן הזדמנות לשחקנים אחרים לקבל פה ושם תפקיד ולי אפשרות מרחב לדמיון המודרך שלי.

5.שלא תהיה יותר מדי תפאורה שתפריע לי.

6. שזה לא יהיה מחזמר על רצח רבין עם גילה אלמגור ועם הראל סקעת.

7. שזה ימשך שעה.

8. שזו תהיה הצגת יחיד.

 

כמו שאתם יכולים לראות, לא מדובר בקריטריון קשוח במיוחד והגבולות שלו גמישים. "שופרא-מושב דור הבלבלה" עונה על חלק מן הקריטריונים האלו: היא לא בתיאטרון ממסדי מהזן החונק, היא נמשכת שעה, היא לא מחזמר, היא אומנם לא בבית צבי או נכתבה על ידי ג'ון אורטון [אבל היא אפלה במידה די מענגת] ולגילה אלמגור אין בה תפקיד לחטוף. ואה, אין בה הרבה תפאורה מהסוג שמפריע לי להינות מכתיבה ומביצוע קולח.

יש עצב שאופף את ההצגה הזו אבל בצורה שתבדר אתכם. זה נדיר. מכיוון שנהוג לחשוב שהרגש הזה, עצבות, חייב לבוא בעטיפה של הולמארק, אבל לא. התיחכום של "שופרא" היא ההומור השחור המצויין שלה והיכולות האירוניות המשובחות של הכתיבה ושל צוות השחקנים: נתלי פיינשטיין, איציק גולן, יובל אברמוביץ ואפרת ארנון [בערב בו אני הייתי שיחקה בתפקידה מחליפה]. היכולת לגעת במבוכה הרגשית שמביא איתו העידן שלנו בנגיעות חדות ומשוייפות מאד.

מיותר לומר, שאני ממליץ בחום, אני מתפעל מההצגה הקטנה והמשובחת הזו, וממליץ לכם להתפעל בדיוק כמוני בתאריכים הקרובים שלה. היא מיוחדת, מדוייקת ונוגעת ללב מאד.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>