מים לפילים-2011-Water for Elephants

זו היא אחת האכזבות הקופתיות הגדולות של שנת 2011 ,והגם שהסרט לא כשל בקופות לגמרי, הוא לא הפך להצלחה האדירה שקיוו שטמונה בו. ל"מים לפילים" המבוסס על ספרה רב המכר של שרה גרואן היו על פניו את כל הסיכויים להפוך לשובר קופות גדול הרבה יותר ולא רק הצלחה זעירה וזניחה יחסית להשקעה הכספית הגדולה שנעשתה בו.

מעשיית האהבה הקסומה הזו מתרחשת על רקע קרקס נודד בשנות השלושים של המאה שעברה בעיצומו של השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית. במרכזה, סיפור אהבתו של וטרינר מתמחה צעיר, רוברט פטינסטון, לבין מאלפת סוסים, ריס וויתרספון, השובה את לב הקהל בקסמיה.

אין כמו סרט שגיבוריו ועלילתו ממוקמים בתוך קרקס להפוך לאחד מן השניים: סרט יצירתי עמוס בדימויים ססגוניים ו או לחלופין, סרט באנלי עמוס בדימויים שחוקים. מוטיב הקרקס הוא אולי אחד מן המוטיבים המוכרים ביותר בסרטי הקולנוע ועל אף שנעדר מן המסכים מזה זמן רב סרט קרקס של ממש, מדובר הרי באחת מן התמות החוזרות הפופולאריות ביותר בקולנוע מאז הולדתו והיא אחת היפות שבו.

סיפור על אהבה לא ממומשת, אכזריות לבעלי חיים אל מול היכולת לגלות למולם חמלה ועל גורל נפשו של אדם שכלוא בתוך מסע נדודים שיש לו בו תפקיד בידורי להמונים- נדמה שיש בסרט הזה את כל החומרים הטובים שמהם יכול לצאת סרט נפלא. והסרט הזה הוא לא סרט רע. הוא פשוט לא סרט טוב במיוחד, הוא כושל במקומות צפויים מדי של עלילה בנאלית: מנהל הקרקס האכזר מתקשה לוותר על נערתו מאלפת הסוסים(וויתרספון) ופרח הוטרינריה(פטינסון) הוא הרי עתיד לסחוף את ליבה- אז מה זה בדיוק שלא עובד בסרט הזה  ומקשה עליו להפוך ללהיט גדול? קו העלילה הרי שובה לב לכאורה בפונציאל שלו, הסרט מעוצב להפליא, חיות הקרקס ותחושה של עידן אחר שקם לתחיה הכול עשוי ביד הוליוודית מקצוענית אבל הסרט הזה חסר עוגן רגשי של ממש והוא משייט לו בין כוונות ורצון לרגש לבין סתמיות.

האשמה המרכזית לטעמי בכשלון הסרט הזה היא דווקא הכוכבת הגדולה שלו. נדמה כי ריס וויתרספון בת ה 35 בסרט הזה,איבדה באופן מוחלט את חן הנעורים שקסם לצופים רבים והפך אותה לכוכבת גדולה כל כך. הופעתה בסרט נראית סחוטה, מאומצת ומראיה- עייף ונוקשה מאד. מי שהצליחה לסחוב סרטים בינוניים רבים כל כך לסוג של הצלחה אדירה נדמית אדישה ולא מצליחה לרגע להביא את הקסם המפורסם של חיוכה הנדיר אל המסך.תפקיד מאלפת הסוסים המאמצת את הפילה הבודדה המגיעה לקרקס זקוק לסוג של תמימות שוויתרספון פשוט איבדה.

דווקא רוברט פטינסון חביב הנעורים מסדרת סרטי "דמדומים" מצליח לרגש ולהפתיע במנעד הרגשי הרחב שלו- אבל לפעול לבד במקום כחלק מצוות, זו כבר משימה קשה לכל שחקן, טוב ככל שיהיה. פטינסון פועל בוואקום של ממש אל מול אדישותה וניכורה של דמות נערת הקרקס שמגלמת וויתרספון וחבל. הסרט הזה רחוק מרחק לא גדול מהלפוך לסרט טוב זכיר ונוגע ללב וחבל, בסיומו יש תחושת נעימות ברורה המשולבת בידיעה שהסרט הזה יכול היה להיות טוב הרבה יותר ממה שהוא.  תחושת החמצה סביב המוצר הקולנועי הזה אופפת את חווית הצפיה השלמה בו ופוגעת בה. הוא נהנה מכל המרכיבים של סרט הוליוודי שיכול להפוך סיפור מתקתק להצלחה אמיתית לגעת ולרגש, אבל "מים לפילים" נשאר מרחק נגיעה אחד מלרגש ולטלטל באמת.

2 תגובות על הפוסט “מים לפילים-2011-Water for Elephants

  1. Photosensitivity For Amoxicillin Viagra Professional Online Uk Viagra Remboursement Prostate [url=http://corzide.com]viagra online prescription[/url] Cialis 5 Mg Foglietto Illustrativo

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>