מאורת הארנב-2010-Rabbit Hole

יש משהו מאד מפתיע בכישלון הנחרץ של הסרט הזה, על אף תקציב ההפקה הצנוע שלו מאד. "מאורת הארנב" הוא סרט קטן ויעיל למדי על פי כל הגדרה אפשרית. זהו סרט שמבוסס על מחזה מצליח מאד, ובכל פרמטר שלו הוא משדר צניעות כובשת למדי. העובדה שתקציב ההפקה של הסרט הזה כולו לא עולה על חמישה מליון דולר מבהיר ראשית את העובדה כי הכוכבת שלו חושבת שמדובר בתפקיד טוב במיוחד עבורה. ניקול קידמן ידועה כמי שמורידה את שכרה לרצפה כשהיא נתקלת בסרט עצמאי בעל סיכוי להעניק הזדמנות לבטא את עצמה, היא עשתה זאת לפני כמה שנים גם בסרט המצוין, "מרגו בחתונה", שסיפק לה את אחד התפקידים המרשימים של הקריירה שלה. גם כאן קל לנחש שתקציבו של הכולל של הסרט לא מתקרב לשכרה של אחת הכוכבות הגדולות של הוליווד, המוצאת את עצמה בשנים האחרונות בבעיה ולא מצליחה להנפיק להיט קולנועי מהזן שמצדיק את שכרה הגבוה בהפקות מיין סטרים.

"מאורת הארנב"  הוא בחירה מעולה עבור קידמן, הוא סיפק לה עוד מועמדות מכובדת לפרס האוסקר על תפקידה כשחקנית ראשית, אבל מדובר בהצלחה חלקית בלבד,למרבה המבוכה, גם המועמדות הזו  אשר סייעה לחשיפת הסרט, לא סייעה לכישלון הכלכלי המביך של הסרט במיוחד בהתייחס לתקציבו הצנוע.

עם הנתונים האלו ישבתי לצפות בסרט וניסיתי להבין מה מנע ממנו להפוך אפילו להצלחה צנועה. על רקע נופי סאן פרנסיסקו עוצרי הנשימה, מגלמת קידמן את בקה, אימא ששכלה את בנה היחיד בתאונת דרכים טראגית. אהרון אקהרט המקסים בתפקיד בעלה, וכזוג הם מתקשים להתמודד עם האבל העצום ולהמשיך הלאה. דמותה של קידמן מוצאת במפתיע נחמה במפגשים סודיים דווקא עם הנער שדרס את בנה בשוגג ונדמה כי הטרגדיה רק מתעצמת מתוך תחושת חוסר אשמה של איש.

נדמה כי התמה המרכזית של הסרט הזה היא האבל. זהו נושא קשה לעיכול בכל פרמטר שהוא, ובכך נקודת הכשל המסחרית שלו. קידמן רושמת כאן עוד הופעת משחק משובחת, קו העלילה קוהרנטי והדיאלוגים והלבטים המוצגים בו בהתמודדות עם האבל, כולם "מכובדים", אולי "מכובדים" מדי. הסרט מתייחס להצגת רגשות בסוג של איפוק אמריקאי נדרש כאל ערך, יתכן שבכך המכשלה שלו וגם סוד קסמו. חווית האבל המועברת בו מציעה כיוון סוגסטיבי מרתק- המזור שמוצאת לעצמה הדמות היא דווקא במפגשים עם הדורס [התגלית המרשימה מיילס טלר], והמחילה שהיא מציעה לו מרגשת. יש לא מעט רגעים מרגשים בסרט העדין והיפה הזה, הגם שיש לעתים תחושה שהוא מתקשה להמריא למחוזות דרמטיים שיצליחו ליצור הזדהות, בעיקר מכיוון שהוא בוחר באיפוק ובהשלמה עם הגורל כתמה המרכזית שלו.

מי שאוהב את הכוכבת הגדולה הזו יבין את המהלך הזה שלה, מעריציה יקבלו את הכוכבת שלהם בגיל 43, זמן קצר יחסית לאחר שהפכה לאם בעצמה וכהרגלה רתמה את עוצמות הסיפור האישי שלה לעוד הופעת משחק מרגשת במיוחד. יש תחושה גדולה שקידמן משחקת באופן שמאד קרוב לאישיות שלה עצמה ונדמה שהיא מספקת פה הצצה של ממש לחלונות שלא סיפקו סרטיה הקודמים עד כה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>