המילים-The Words -2012

כשבכל רחבי העולם, מגזינים בוחרים אותך כ"גבר הסקסי ביותר החי עלי אדמות" או משהו כזה, [ואני
בטוח שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב], כל מה שנותר לך הוא לבקש מהסוכן שלך לחפש עבורך סרט

"רציני". כזה שלא תצטרך בהכרח להוריד בו חולצה ושיהיה לך בכל זאת סיכוי לקבל את האוסקר ולהיחשב כשחקן טוב.

זה כנראה בדיוק מה שקרא לסוכן של ברדלי קופר, כשהוא נתקל בתסריט עבור הסרט "המילים", בו נדרש הלקוח שלו לגלם סופר בשאיפה האוחז באובססיה להצליח.

הרעיון בבסיס הסרט המילים מעניין במיוחד, אופן הביצוע שלו הרבה פחות. קופר מגלם סופר ניו יורקי, צעיר וכושל, אשר הרצון להצליח ככותב, גורם לו לעשות את השגיאה הגדולה ביותר שסופר יכול לעשות: הוא נתקל בכתב יד שאינו שלו ומחליט לאמץ אותו כשלו.

העתקה ספרותית מעולם לא נראתה סקסית יותר על המסך מאשר בסרט הזה, זה בטוח. [מי בעצם רוצה לראות את נעמי רגן בלי חולצה?].

אבל הגם שהסרט מנסה להטריח את עצמו לייצר סיפור בתוך סיפור, הגניבה הספרותית וגיבורי הספר הגנוב הקמים לתחייה. הוא מצליח לייגע כמו ספר ארוך ולא מוצלח של גבריאל גרסיה מרקס, [וכן, יש לו כמה כאלו.]

 מה שמותר בספרות, אורך ומשך ובריאה של עולם שמגיעים מתוך יכולת לדייק, גם אם במאות עמודים, אסור בתכלית האיסור בתסריט קולנועי, ונדמה שכאן הבעיה המרכזית של הסרט.

הדרמה בתוך המבנה העלילתי שלו קטנה, קרי, גנבתי, הדפסתי, מה בעצם קורה עכשיו? ומה שקורה הוא שאתם כצופים נאלצים לראות את חיבוטי הנפש של הסופר, [הרגיש כמובן], אבל הוא לא בדיוק יוצא למסע של הרס עצמי משכנע באמינותו.  במקום, צמד הבימאים תסריטאים, שזהו להם סרט הבכורה ההוליוודי הראשון הגדול שיצרו, בוחרים לספר לנו את הסיפור שבתוך הסיפור, ואו אז, על מנת להגדיל לעשות, הם בונים סיפור מסגרת נוסף, העוטף את הכול ובו נשמע קולו של הסופר "האמיתי", של הספר הגנוב, [ג'רמי איירונס באחת מהופעות המשחק הטרחניות שלו ביותר ובאיפור כושל במיוחד].

זואי סלדנה, היא אולי אווטאר נהדרת, אבל מאד לא משכנעת בתפקיד אשתו של סופר. ובראדלי קופר, נדמה לי שכבר אמרנו. כשאתה הגבר הסקסי ביותר ביקום. גם אם תשאיר את החולצה עליך, זה לא יעזור. עדין ירגישו בזה. ולפחות בעובדה הזו מישהו צדק.

 לאוהבי ספרות, מומלץ פשוט להיכנס לחנות הספרים הקרובה ולרכוש לעצמם ספר טוב, "המילים" הגם שהוא בוחר לעסוק בכתיבה, רחוק מרחק שנות אור מהאיכויות שזו יכולה להציע. אולי קצת כמו המרחק בין קולנוע לספרות. ובאותה החוקיות השמורה לסרטים שרוצים להיות ספרים טובים, זה אף פעם לא באמת עובד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>