ללא גבולות-2011-Limitless

סימן ההיכר של ה It boy הנוכחי של הוליווד, בראדלי קופר, בדומה לחיוך הענק חסר הפרופורציות שפרסם את ג'וליה רוברטס, לפני למעלה מעשרים שנה, הוא עיני התכלת העמוקות שלו, שניתן לטבוע במבטן בקלות. על סימן ההיכר הזה בנוסף לחיוך אמפטי במיוחד וכישורי משחק סבירים, נוגע קופר בשנים האחרונות בשמי הכוכבים הגבריים הגדולים ביותר של הוליווד, ומרבית הסרטים שלו, כולל "ללא גבולות", מייצרים הכנסות מרשימות בקופות הכרטיסים.

בבסיס "ללא גבולות", שנכתב כך נראה, במיוחד עבור מבטו כחול העינים  מישיר המבט, עומד סופר כושל וחסר אמביציה המצליח לשים את ידיו על כדור פלא של ממש. אחרי שהוא לוקח אותו, הוא הופך ממוקד, ישיר וחד, ובעיקר מצליח להביא לידי ביטוי כל את היכולות השכליות שלו ולהפוך להישגי. בעוד שללא הגלולה הוא אוחז במראה סמרטוטי מרושל בכוונה, כאשר הוא לוקח אותה, בדומה לג'וליה רוברטס של אישה יפה, הוא מואר, מסורק היטב ועיניו, בעזרת כמה פעלולי עריכה נהדרים מקבלות גוון כחול עמוק בעל איכויות ניאוניות משהו באופן שקשה להתיק מהן את המבט.

אלמלא הפשטנות של אמצעי המבע של הסרט הזה, יש משהו מעניין למדי בתסריט שלו. הרי כל אחד מאיתנו חולם על משהו שישפר את מי שהוא. לא בהכרח יהפוך אותו לאחר לגמרי, אלא רק יבליט את האיכויות שהוא חושב שנתונות בו. על האקורד הזה פורט הקו העלילתי של הסרט הזה ומציג כמה תהיות מעניינות בהקשר הזה ומצליח לפצות במשהו על דלילות וחוסר התחכום של אמצעי המבע הקולנועיים שלו. מה באמת יקרה לנו באם נצליח "לגשת" ולנצל 100 אחוזים של ממש מן היכולות השכליות שלנו, האם לא יהיו בפנינו מכשולים של ממש, האם נוכל להשיג כל מה שנרצה?

המשוואה המטריקסית של הסרט הזה לא נפתרת באופן בנאלי במיוחד, זו אולי גם נקודה נוספת לזכותו של הסרט שהופך בקלות לבידור צהריים באיכות סבירה, בהנחה שתתפסו אותו בכבלים או בלווין. למסע של קופר אל נתיב החכמה המלאכותית והבחירה בין טוב ורע שהופכת במהרה ליחסית במיוחד יש סוג של קריצה כמעט מובנת לעולם העתידני בו אנו חיים. האם כל חומר, תרופה או תוסף תזונה הם סוג של שקר רע במיוחד או שבהם טמון הפוטנציאל לשיפור האנושות?

אם רק נוכל כולנו לרכוש גלולות פלא שהופכות את העיניים שלנו לכחול דבש הזה, האם לא נרוץ לעשות כך? אני סמוך ובטוח שכדור שיניב שישיית ריבועים בבטן יהפוך גם הוא לשלאגר גדול.

סביר, לא מזיק גם אם לא מפעים, יש ב"ללא גבולות" ניצוצות של קולנוע מיין סטרים נעים לעין.