אימא מלווה-2012-The Guilt Trip

אם התגעגעתם לברברה סטרייסנד, אחת מכוכבות הקולנוע השנויות ביותר במחלוקת וסוג של אייקון של תרבות הבידור האמריקאית, במפתיע ,אולי וכנגד כל הציפיות, "אימא מלווה" הוא בדיוק הסרט לפרוק את מטען הגעגועים הזה.

סביב ההנחה שלכל אחד מאיתנו יש את המורכבות של מערכת היחסים ההורית שלו וכל אחד יכול להתחבר אליה, בנוי הסרט הקטן והשנון הזה. זה יכול להיות אימהות בנות, אבות בנים או כמו במקרה הזה אם ובן. לכולנו, ללא יוצאי מהכלל, יש את רגעי השיא והשפל במערכות היחסים האלו ותוכלו למצוא את עצמכם בו בקלות רבה ולחייך למראה האמינות שלו.

המשענת הרגשית של הסרט הזה טמונה דווקא בהנחה רציונאלית ברורה, כשאתה הורה, אתה מוכן לספוג אין ספור עלבונות ולהמשיך לאהוב. וזה בהנחה שאתה שייך לזן ההורי היהודי.

 

סטרייסנד מפציעה בתפקיד אם יהודיה שאינה יודעת שובע מכישרונו של בנה, מדען כושל המנסה לשווק חומר ניקיון אורגני חדשני ויוצאת עימו למסע בן שמונה ימים ברחבי היבשת האמריקאית ומלווה אותו לפגישות העסקים הכושלות שהוא מנהל בניסיון למכור את המצאתו.

היא גאה בו, עולבת בו, ובעיקר אוהבת אותו והוא כל עולמה. נשמע מוכר? לא בכדי הסרט הזה פורט על נימים מדויקים מאד שהולמים את החיך היהודי והישראלי.

עצם השילוב הקולנועי בין אחת מן הדיוות הגדולות ביותר שראה עולם הבידור, סטרייסנד, לבין סת' רוגן, נציג הדור הצעיר הפרוע מעניין ומפתיע.

סטרייסנד אינה ממהרת להופיע בסרטים כלל. לאחר שאיבדה את מעמדה ככוכבת יוצרת המפיקה, עם כישלונו של הסרט האחרון בו התעקשה למלא את כל התפקידים: The Mirror Has Two Faces   בשנת 1994 פרשה כמעט לחלוטין מעשיה בידורית, הן מוסיקאלית והן קולנועית..

במשך קרוב לעשור, לא נרשמו כלל הופעות שלה בסרטים. חלקו השני והשלישי של "פגוש את ההורים" של בן סטילר, הצליח להחזיר אותה למסכים בתפקידי משנה קומיים קטנים ומבריקים מביימת ומככבת בסרטיה היא נעדרה מהמסכים למשך שנים ארוכות. חלקו השני של "פגוש את ההורים" החזיר אותה למסך לאחר היעדרות ארוכה מדי והתגובות של קהל צופים מושבע ומתגעגע במיוחד גרמו כנראה לחזרה הזו.

במעמד של סופר כוכבות, עובדים כשרוצים ורק על מה שרוצים, ועבור מי שהתבטאה לא מעט פעמים על כך שהיא משועממת מתעשיית הבידור ועצלה, ברור שהסרט הזה והתסריט השנון שלו עבד עבורה ועבור משהו שרצתה לומר. עבור סטרייסטנד זו הפעם הראשונה בעשרים שנה שהיא מככבת שוב בתפקיד ראשי בסרט אולפנים מכובד, מבלי שהמושכות בידיה, אלא כשחקנית בלבד. לא צריך להיות נאיבים, ברור שההפקה, התסריט וכל פרט בו הותאמו למידות הקאמבק של הכוכבת הענקית הזו, אבל נדמה שסטרייסנד במיטבה כאשר היא לא מתעקשת להוביל כל אספקט ואספקט בסרט.

היא נכנעת לגילה המתקדם ומגלמת כאן אימא יהודייה טיפוסית, עם משקל עודף, מניירות ידישאיות מטובלות בהומור יהודי בריא והתוצאה היא לא פחות משובת לב ומרגשת. לזכותו של סת רוגן יאמר כי הוא השותף הבלתי צפוי והאידיאלי בו בעת. הדינמיקה של אם ובן בין השניים עובדת נהדר והיא עובדת, משעשעת ובעיקר נוגעת ללב. רוגן לא נרתעה ממעמדה האייקוני ומצליח להחזיק את כל הסצנות למולה בצורה מכובדת פלוס.

זהו אחד מסרטי המסע המוצלחים של השנים האחרונות, קטן, מדויק, עונה על כל חוקי הז'אנר, הוא שנון, כתוב היטב,ובעיקר הוא ירגש אתכם במקומות שלא תצפו להם.

ברוכה השבה ברברה, לא ברור אחרי הסרט הזה מדוע בכלל זה לקח כל כך הרבה זמן.