מכאן אני ממשיך-2014-This is where i leave you

המרחקים הפיזים בארצות הברית משרתים תת ז'אנר של ממש בתחום הדרמטי, מעט בדומה לז'אנר סרטי המסע האמריקאים, או במקביל אליו מתקיים ז'אנר השיבה הביתה. החוקים לז'אנר פשוטים: MV5BMjkzNzQ2NTcxMjE@._V1_SX214_AL_טרגדיה או אירוע משמח ברמה המשפחתית, מביאים את כל בני המשפחה מקצוות מרוחקים של היבשת בחזרה לבית המשפחתי הגרעיני בו גדלו.home for the holidays המשובח של ג'ודי פוסטר הוא רק אחד מן הסרטים שעולים בראשי בהשקה לסרט המוצלח הזה.

המבנה הדרמטי של הסרטים האלו, גם אם הוא מעט צפוי ונוסחתי: מקרה מוות במשפחה [במקרה הזה מות אב המשפחה], מחזיר את כל בני המשפחה שהקשר ביניהם רופף בעטיו של המרחק הפיזי ומאלץ אותם לחיות תחת אותה קורת הגג בה גדלו למשך תקופה מוגדרת [אורך הסרט לרוב], שבסופה יחזרו לחייהם הקודמים אחרי שיתעמתו עם שדים מעברם, שונות התפתחותית ותפיסות כאלו ואחרות לגבי החיים שהביאו מחייהם החדשים בחזרה אל הישנים.

הז'אנר הזה אולי מעט לא מובן לישראלים שחוצים את הארץ ברכב בתוך כמה שעות ולא צריכים לטוס בכדי לבקר את בני משפחתם. המרחק בין פתח תקווה לרמת גן הוא לא המרחק בין ניו יורק ללוס אנג'לס. אבל עדין, הז'אנר הזה על הקסם הנוסחתי הצפוי שלו מציע תמיד משהו רענן, וזה בעיקר תלוי באנסמבל השחקנים שלוקח בו חלק.

במקרה של "מכאן אני ממשיך" מדובר בקאסט מפואר למדי שכולל לא רק את ג'יסון בייטמן, טינה פי, אנה גסטייר ועוד שורה ארוכה של דמויות משנה "חמות" מעולם הטלוויזיה, כמו אדם דרייבר ["בנות"]. וכן, אי אפשר כמובן בלי כוכבת עבר אחת בעלת גוון מטריכאלי וזוהר של פעם: גי'ן פונדה היא תמיד שחקנית שנעים לראות אותה על המסך עם געגוע גדול בלב.

"מכאן אני ממשיך" מביא את גיבורו המרכזי הביתה [גי'סון בייטמן] אחרי שנישואיו עלו על שרטון ומעמת אותו עם אהבת נעוריו, עם הבית בו גדל ועם המשך דרכו בחיים ומצליח, בעיקר בעזרת תסריט שנון, ועבודת אנסמבל השחקנים הנהדרת להצחיק, לרגש ולהיות לא מעט פעמים הסרט "החכם" הזה שיש לו תובנות נהדרות על החיים ועל מערכות יחסים. זה לא מעט כשמדובר במלחמה אל מול נוסחה תסריטאית שיש בה משהו מעט שחוק.

ג'יסון בייטמן הוא שחקן קומי נהדר, אבל היכולות הדרמטיות שלו מנגד לא מפסיקות להפתיע בכל סרט מחדש. כשהוא עטוף בתסריט שנון ומהודק ומוקף בפרטנרים שיש לו כימיה איתם על המסך בדיוק כמו במקרה הזה, הוא פשוט מצליח לרגש ולהפתיע אתכם מעבר לצפוי. וזה כבר פלוס אמיתי של ממש.

וכן, זה עניין של טעם לחלוטין, אם אתם חובבי נוסטלגיה, געגוע ודרמות משפחתיות מהזן המהוקצע הכולל מנה טובה של אינטריגות, סקנדל אחד הכרחי, קמצוץ עימותים והרבה אהבה מהזן שרק קשר דם יכול להציע, "מכאן אני ממשיך" ייחרת לכם בזיכרון כמו חוויה נעימה במיוחד עם מנת האינטלקט שאתם צריכים מהולה בדיוק בכפית הדמעות ההכרחית.

My feel good movie of this fall