סרטי הבורקס- השוטר אזולאי -סוף עידן התמימות-1971

השוטר אזולאי -סוף עידן התמימות

סרטו של אפריים קישון, השוטר אזולאי(קישון,1971) נתפר על פי מידותיו של השחקן המוערך שייקה אופיר. דמותו של השוטר אזולאי הופיעה כבר בסרט קודם של אפרים קישון: "תעלת בלאומליך"(קישון,1969) בתפקיד קטן של שוטר תנועה מבולבל. קישון אהב את הופעתו של אופיר בסרט והחליט maxresdefaultלפתח תסריט לסרט שלם עבור דמות השוטר של אזולאי, זו תהפוך להיות הופעתו הגדולה והחשובה ביותר של שייקה אופיר, ז"ל שפרסי הקולנוע הישראלי קרויים עד היום על שמו בשל חשיבותו ומעמדו בתעשיית הקולנוע הישראלית.

הסרט מספר את סיפור של שוטר פשוט מדרג נמוך אשר נאלץ להתמודד עם רצונה של המשטרה להוציאו לפרישה, עקרותה של רעייתו(זהרירה חריפאי), והתאהבות ילדותית שהוא מפתח בזונת רחוב.(ניצה שאול). דמותו של השוטר טוב הלב מתחבבת גם על הפושעים העושים הכול על מנת שהמשטרה תאריך את חוזהו של השוטר המתבגר. בשלב מסוים הם מחליטים אפילו "לביים", שוד על מנת שילכוד אותם.

הסרט, שנתפר כאמור ליכולותיו של אופיר, מציג את שליטתו בשפות שונות כגון אידיש, צרפתית ואנגלית ומאפשר לו מנעד משחק רחב במיוחד בעזרתו הוא מצליח לרתק את הצופה ולרגש אותו.

אך למרות הצלחתו האדירה של הסרט ומקומו החשוב בקולנוע הישראלי, גם כמייצג של תקופה, הרי שהסרט סובל מאותם תחלואים אידיאולוגים של קולנוע הבורקס. השוטר המזרחי, בגילומו של קישון, הוא מזרחי "כללי" כפי שמגדירה אותו חוקרת הקולנוע אלה שוחט. הוא נחות מעמדית אל מול צמרת המשטרה האשכנזית, חבריו לקורס השוטרים אשר התקדמו בדרגות והוא עצמו נשאר מאחור, שוטר פשוט. תמימותו המזרחית, ליבו הרחב, קורצים לצופה, אבל גם תמימותו וחוסר יכולתו לבצע את תפקידו כהלכה קשורים קשר ישירות למוצאו.

גם מושא אהבתו של השוטר אזולאי, הזונה מימי, היא זונה ממוצא מזרחי עם דיבור המוגדר או מקושר למוצאה המזרחי, הכולל שימוש בהגיות של האותיות ח ו ע במצלול גרוני עמוק המזוהה לרוב עם בני עדות המזרח. דמותה של מימי בגילומה של ניצה שאול היא מייצג סטריאוטיפי בעייתי באופן בו ייוצגו נשים מזרחיות בקולנוע הבורקס: הדגש הוא על מיניותן בלבד באופן המחצין אותה, ולא על כישורים או יכולות להפוך לדמויות מרכזיות בחברה הישראלית בעלות חשיבות ומשקל. מימי, של אפרים קישון, אוהבת להיות זונה. היא מפיקה "לפעמים" אפילו "סיפוק" כדבריה מן הקליינטים. ועל אף חביבותה של הדמות והרומן האפלטוני הנקשר בינה לבין אזולאי. (אזולאי דוחה את הצעתה לקיים עמה מגע מיני בחינם).  בכל קנה מידה זהו ייצוג נשי בעייתי של אישה מזרחית בדרך שסללה את הדרך לסרטי בורקס נוספים בהתייחסותן לדמויות נשיות. החפצה, זלזול והקטנה של הממד הנשי המזרחי, שימוש בתכונות חיצוניות או פנימיות על מנת ליצור אישה שהיא אובייקט עבור הדמויות הגבריות הסובבות אותה.

אך לא רק היא, גם הפושעים בסרט הם ממוצא מזרחי. ואילו "הטובים" מוצאם מן העדה האשכנזית.

הסרט אוחז באותו דפוס בולט של סרטי הבורקס, הצגת המזרחי כאיש חם טוב לב, אך חסר יכולות של ממש לתפקד באופן מיטבי. ולא רק, גם רצונו הגדול של אזולאי להישאר במשטרה, ההמתנה הנצחית לקידום שאינו מגיע לעולם, כל אלו מסמלים את שאיפתו של השוטר אזולאי, באופן המסורתי ביותר של המזרחים בסרטי הבורקס להשתלב בחברה האשכנזית בישראל, לעשות שתקבל אותו. הקבלה לשורות מוסדות המשטרה בהקשר הזה, היא הייצוג למטרה הנעלה של שילוב היהודי בין עדות המזרח לקונצנזוס הישראליות האשכנזי ממנו "סובל" גם סרט זה.

יחודו של השוטר אזולאי בהקשר של ייצוג מזרחים בקולנוע הוא בעובדה כי הדמויות שהוא מציג מעוגלות יותר ושלמות יותר ולפיכך מבדרות באופן שקל יותר לצופה להזדהות עמן ולמצוא את עצמן בתוכו. אך בו בעת, בתמת העל המרכזית של הסרט הוא מציג את אותן דעות וגישה תרבותית המציעה לצופה להתבדר מן האקזוטיות של ייצוג המזרחים בקולנוע, אך לא באופן של קבלה אמתית אלא של קוריוז בלבד שמוטב לו להפוך לישראלי על מנת שיוכל "באמת" לבצע את טקס החניכה והקבלה שלו לחברה הישראלית.