שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי-2017-Three Billboards Outside Ebbing, Missouri

שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי, הוא יצירת אומנות מופתית, שכוללת בתוכה לא רק שליטה באמצעי המבע הקולנועי אלא את אותו הלב והנשמה הכרוכים בקשר הייחודי בין אומנות הקולנוע לאומנויות

threebillboardsהנלוות אליה ומייצרות את אותה סינרגיה של אומנות חדשה: משחק, צילום, ובעיקר כתיבה. כתיבת תסריט קולנוע מושלם משולה למעשה אומנות נפרד, לסוגה שמחד אין לה קיום ללא מסך הצלולואיד, אך בו בעת היא מתקשה להתקיים בלעדיו כיצירת פרוזה ספרותית בעלת ערך.

נשמת אפו של הסרט המבריק, המעז והמסוגנן הזו היא הרגישות הטמונה בכתיבה הכול כך מדויקת שלו: נדמה כאילו הדמויות, על מכאוביהן והקונפליקטים שלהן קמות לתחייה על המסך בזכותה של מה שהוא כתיבה מבריקה מדויקת ומרגשת מאד.

במרכזו של הסרט דמותה של מילדרד, (פרנסס מקדורמנד) אשר איבדה את בתה בתעלומת רצח ואונס שאיש לא הצליח וכעת לא טורח לפתור. היא מחליטה לשכור בכספה הטוב שלושה שלטי לוח מודעות נטושים בהם היא מתעמתת עם המשטרה המקומית על אוזלת היד שלהם בפיענוח רצח בתה, העמדה והפעולה שהיא נוקטת, מכניסה את כל תושבי העיירה ואת המשטרה לסחרור דרמטי. האובדן, הוא אולי אחד מן הרגשות המניעים החזקים ביותר של הטבע האנושי, ודמותה של מילדרד מטלטלת את הצופה למן הרגע הראשון. זהו גם רגע הקסם שבו החיבור בין דמות הכתובה לעילא ולעילא, פוגשת את השחקן המתאים, במקרה הזה, את פרנסס מקדורמנד, אולי הכוכבת הגדולה ביותר של הכנות האמריקאית החדשה כפי שהיא באה לידי ביטוי במכלול האוטר של הופעותיה כשחקנית מהרגע הראשון בו הפציעה בסרט פארגו.

שלושה סרטים מחוץ לאבינג מיזורי עוסק באובדן, בצער, בכאב על מה שלא ניתן להשיב: אהוב, נעורים, בריאות- כל מה שיכול להילקח מאתנו ברגע אחד קצר בודד ללא התראה, מבלי שנהיה מוכנים לחיות את שארית חיינו בלעדי אותו החוסר, מה שנלקח מאתנו הרי שהוא יכול להישאר "שלנו" לכאורה- כל עוד לא נרפה ממנו גם במחשבה.

בהקשר הזה הסרט הוא כמו יצירה לירית, כואבת, מצחיקה ובעיקר אנושית באופן שקשה שלא ללכת שבי אחריה. שהרי החיים של כולנו מורכבים בדיוק מאותן פיסות אובדן כואבות שהופכות אותנו למי שאנחנו. פנינו מתכרכמים מהעצב, מהאובדן מהידיעה שלא נוכל להשיב את שאבד, לא את נעורינו, בריאותנו או אהובנו ובהקשר זה הסרט חוצה מעבר לישות הפיזית בה הוא מתקיים באבינג מיזורי, עיירה קטנה ושכוחת אל בה דרה הגיבורה ובה מתרקמת דרמת חייה.

יש כאן אנסמבל שחקנים שזו להם אחת ההופעות הטובות ביותר בקריירה שלהם, מקדרומנד עצמה, סם רקוול וודי הארלסון, כולם מוכרים ומעט נדחקו לשוליים בשנים האחרונות. בצירוף של שחקנים אלמוניים אחרים שמציגים כאן אנסמבל משחק מרגש ומטלטל, כולו מוגש על גבי חסד הכתיבה התסריטאית של הסרט העוצמתי הזה, שדמותה של מקדורמנד כאם שכולה המחפשת מזור בעולם שהתשובות בו הופכות להיות פחות ופחות מוחלטות או וודאיות, לא תשכח במהרה מן הזיכרון. שכן לכאב הלב, באמת תרופה אמתית אחת חדה ומוחלטת. לא משנה מה הם הנסיבות ומהו הוא גורלה של כל דמות נכאבת על ידי מה שאין אפשרות להשיב.