המיועד

יש בהמיועד של דניאל וקסמןסוג של עיסוק מפחיד כמעט בכל מה שהוא מיסטי והוא נוגע אולי במה שהיה נתפס שני עשורים לאחר יצירתו כנושא מאד אופנתי: המאגיה השחורה הקשורה במיסטיקה הקבלית לחיוב ולשלילה.

סיפורו של בן הצדיקים, המשוחק על ידי שולי רנד, בעל היחוס המתרחק מיעודו והופך לבדרן, שאין לכאורה שום ערך לחייו שלא בצילה של הדת, הוא עיסוק מרתק בכל נושא החזרה בתשובה והמקורות היהודיים.

הסרט הזה, שהקדים את זמנו בעיסוק במיסטיקה היהודית, ממוקם ומצולם על רקע רחובותיה הקסומים של צפת, על כל הקסם שהיא מציעה.

מאבקו של הגיבור מוכרע לבסוף לכאורה על ידי הבחירה שלו בחיי הדת והקודש, אך הוא מוצא קושי להתרחק מהשפעתה של מות הלילית המסתורית, בגילומה של רונית אלקבץ.

הסרט, גם אם אינו חף ממגרעות בעיקר תסריטאיות המתקשות לייצר סיפור שלם מעוגל וברור דיו, עושה עבודה מעניינת בסופו של דבר באופן בו הוא מצייר את החיפוש הפנימי האישי של אדם אחרי אושרו הרוחני. והבחירה בצפת, היא לא פחות ממבריקה ברמת האווירה החזקה הזורמת כמעט לכל סצינה בסרט המעניין הזה, שאינו בהכרח קל מאד לעיכול.

שולי רנד, אחד מן השחקנים המוכשרים ביותר שנראו עד אז בארץ ואשר איכויות המשחק שלו נודעו כבר אז, גילם את התפקיד ממקום אמיתי של אדם הנקרע בין בחירה בחיים דתיים לחילוניים ובסופו של דבר, כמו גיבור הסרט ממש, חזר רנד, שבא מרקע דתי אורתודוקסי במיוחד, בתשובה וחדל מלשחק בתפקידים שהוגדרו "חילוניים". עבור רונית אלקבץ, שזו לה אחת מהופעותיה הראשונות בסרט בתפקיד מרכזי, היתה זו תחילתה של קריירה ארוכה מאד, שאיכויות המראה החיצוני שלה והופעתה הביזארית והאקצנטרית עוצבו כבר בסרט הזה ושירתו אותה בסרטים רבים אחרים.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>