ג'יה-1998-Gia

זה ללא ספק אחד הסרטים הטובים שנעשו מבית היוצר של HBO אבל אני חייב להתייחס אליו בשל כמה סיבות.
הראשונה והמרכזית היא העובדה שה HBO ערוץ הכבלים האמריקאי אינו חדל להרשים אותי ביכולת שלו למשוך שמות גדולים אל ההפקות המאד מתוקשרות שלו והשנייה היא העובדה הדי מדוייקת כי המעבר של דרמות מצוינות עטורות כוכבים אל עבר המסך הקטן, היא ללא ספק תופעה שלא תעלם. [ראה "אם הקירות הללו היו יכולים לדבר" של HBO].
סיפורה של דוגמנית העל הראשונה שמתה מאידס- האלמונית משהו עלי לציין הועבר למסך הקטן בסרט טלויזיה של הערוץ הנ"ל.
מעולם לא שמעתי את שמה וכמו כן איש מיוצרי הסרט לא טרח משום מה לשבץ תמונה שלה עצמה במהלך הסרט, אפילו לא בסיום כמקובל בסוג הסרטים הללו. [אולי חששו שלא נחשוב כי מגיע היה לה להפוך לדוגמנית על].
בכל מקרה, מבחינת היוצרים מדובר בחומר שהוא דינמיט, דמות יצרית ופראית שנופלת בסבך יצריה שלה והופכת לקורבן מתוקשר במיוחד של מחלת האידס, אשר היא בתקופת מותה מחלה מסתורית ולא מובנת. כנראה שבשל כך איש לא טרח להתיישב ולכתוב תסריט של ממש לסרט.
קו העלילה של הסרט באנלי שלא לומר שבלוני, סקס סמים ורוקנרול בגרסת קולביות העל. אין בזה שום חידוש של ממש. נקודת האור הדרמטית של הסרט היא המיניות הלסבית המוצהרת של הדוגמנית בה כן מטפל הסרט. זו גוררת אחריה סצינות נועזות דיין למסך הקטן האמריקאי הקונסרבטיבי מאד בינה ובין אהובתה.

אין ספק שעד כאן קשה למדי להבין מדוע אני טורח במיוחד לכתוב על הסרט הנ"ל. הסיבה האמיתית טמונה בהופעתה המחשמלת למדי של אנג'לינה ג'ולי בתפקיד גיה, הסופר מודל.
ג'ולי שפרצה לתודעה בעקבות הסרט לשורה של תפקידים אחרים מצוינים ואפילו לאוסקר משנה על תפקידה ב"נערה בהפרעה", היא היום כוכבת של ממש על סף פריצה מסעירה עוד יותר וכאן אפשר לתפוס אותה [והרבה ממנה] במצב בריאה מוחלט. היא נועזת, חושנית מאד ובעיקר לא ניכר שיש בהופעת המשחק שלה מעצורים מיוחדים. היא גם יפה. מאד. ואין ספק ממשי שהיופי עוצר הנשימה שלה תורם לתחושה שהיא בהחלט הייתה יכולה להפוך לקולב על בכוחות עצמה אילו ביקשה זאת.
יש בה משהו סוחף במיוחד שמתעלה מעל לסרט הבינוני הזה והופך את ההופעה שלה למחשמלת במיוחד. זוהי אחת הדוגמאות הנדירות לשחקנית מצויינת שמצליחה להרים סרט רע אל רף נסבל והופכת את הסרט כולו למכשיר קידום מכירות עצמי.
בתפקידי משנה קטנים מככבות גם פי דונויי במה שנראה לכל הדעות כחודש רע במיוחד בחייה. דונווי ,שאותה אני מעריץ, ראתה כבר ימים טובים הרבה יותר וניכר בהופעתה שהיא הופעת קמאו מחויבות מציאות מבחינתה, ללא השקעה רגשית ניכרת במיוחד. ברגעים הקשים שלה היא סומכת מאד על הופעתה האלמותית ועל הפנים המפורסמות שיעשו עבורה את העבודה. היא פשוט מתבגרת מאד וזו בעיה במצבים כאלו בשנים האחרונות אצלה.
מרסדס רוהל הבלתי נשכחת של פישר קינג, לא מצליחה לרגש למרבה הפלא כאשר היא נותנת מונולוגים הכתובים בצורה נלעגת אל מול המצלמה, והופכת לטובה הרבה יותר בסצינות המועטות שלה ביחד עם ג'ולי. בכל מקרה תמיד חשבתי שבמאי הליהוק של הסופרנוס הפסיד כשלא לקח אותה אליו לנצח.

בסך הכל, סרט שהוא אירוע אנתרופולוגי מבחינת קאסטינג אבל לא הרבה מעבר לזה. בעצם, הרבה פחות.

4 תגובות על הפוסט “ג'יה-1998-Gia

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>