במה שהיה בשנות השמונים שווה ערך לתקציב הסרט טיטאניק כמעט, הופקה אחת מן הסאגות הרומנטיות המרהיבות של העשור, זכרונות מאפריקה.
הסרט מתבסס על סיפור חייה של הסופרת הדנית המפורסמת,איזיק דינסין ומלווה את נסיונה הכושל להקים חווה ביבשת אפריקה בתחילת המאה שעברה.

הסרט הזה הוא שיר אהבה לתקופת הקולונאליזים אשר הפריחה וניצלה בו בעת את היבשת השחורה, בסוף המאה התשעה עשרה ותחילת המאה העשרים. רבים מעשירי אירופה גילו באפריקה כר לניצול שאיפות פיננסיות,חופש מחשבתי רב, ודרך אלטרנטיבית קורצת לחיות את חייהם מזו המעונבת של העילית החברתית בבירות אירופה דאז.
ההבטחה להתעשרות קלה והאסקפיזים שהציעה אז, כמו היום, היבשת השחורה מילאו אותה באצולת כסף לבן אופורטוניסטית, אינטלקטואלית, והרפתקנית כאחד.

זכרונות מאפריקה הוא גם מפגש פסגה קולנועי בין שנים מן האייקונים הגדולים של הקולנוע האמריקאי, רוברט רדפורד ומריל סטריפ החותמת בסרט הזה את התקופה הראשונה הגדולה של הקריירה שלה. הפעם, היא מצויידת במבט אנגלי דני כבד ומרשים, והיא מגלמת את דמותה של הבארונית הדנית קארן בליקסן אשר מוכרת גם כסופרת איזיק דינסן, האחראית ליצירת המופת, החגיגה של באבט אשר עובדה לסרט קולנוע מרשים שנים רבות לאחר מותה.
בליקסן חייתה באפריקה, כמו בני אצולה אירופאים רבים בין השנים 1915 ועד 1931 וניסתה את מזלה בהקמת חווה כושלת לגידולי קפה. בעל בוגדני אשר רושש אותה, ואתגרי הקשיים האדירים שהציבו חיי היום יום ביבשת, הכריעו גם אותה וזהו סיפור זכרונותיה המרשים על התקופה בה חייתה באפריקה המבוסס על האוטוביוגרפיה שכתבה.

לתקופתה, היתה בליקסן דמות פמיניסטית מופתית ומעוררת הערצה. היא ניהלה מערכות יחסים מקבילות למרות נישואיה וחיפשה אתגרים אשר נחשבו לא שיגרתיים לזמנה.

סטריפ, נועצת את שיניה במה שהפך להיות אחד מן התפקידים המרשימים והבולטים ביותר שלה, והכימיה הגדולה שיש לה עם רדפורד על המסך מעצימה את סיפור האהבה הקיטשי והיפה הזה.

זכרונות מאפריקה זכה להצלחה אדירה בקולנוע כמו גם לקיתונות של רותחין מאת מבקרי קולנוע וסצינות רבות בו הפכו לעיבודים פארודים קומיים.

הדרמטיות המוגזמת של הסרט הזה, אינה עומדת בעוכריו, היא נדרשת מתוך עוצמת הסיפור והמדיום הקולנועי. זהו סוג של חלף עם הרוח מודרני, מעובד ומשוייף יותר אבל עדיין ניכרים בו מקורות ההשראה הקולנועיים של הסרט ההוא.

זו נחשבת בעיני רבים הדרמה הגדולה האחרונה של מריל סטריפ בשנות השמונים והיא חותמת את הפרק הראשון והאדיר בקריירה שלה. לאחריה נדמה היה שהקהל האמריקאי מואס במלכת המבטאים המדומים ושאר סרטיה במהלך סוף העשור כשלו בקופה עד לקאמבק המפואר שלה בשנות התשעים.

אם אתם מגדירים את עצמכם כטיפוסים ציניים, הסרט הזה אינו עבורכם, אם יש בכם נשמה רומנטית רודפת הרפתקאות, מדובר בעונג צרוף של ממש ולמרות אורכו הוא יקסים אתכם עד הדקה האחרונה שלו.