ההחלפה-2008-Changeling

אם יש גיבורה אמיתית בסרט הזה, היא בסופו של דבר העיר לוס אנג'לס של שנות השלושים, כפי שהיא מצטלמת בסרטו של קלינט איסטווד.
הגם שסרטים בלשיים היסטורים רבים עושים שימוש בקסם ההוליוודי, שמזמן התפוגג, של עיר הסרטים, דוגמת סודות L.A נדמה שאיסטווד מצליח לתפוס את אווירת המדינה הקליפורנית והעיר בשנים ההם ולהעביר אותה אל המסך כקסם אדיר ושובה לב במיוחד.

בהתחשב בסיפור הסרט, המבוסס על סיפור אמיתי של אם חד הורית אשר נלחמה בכל כוחה להוכיח כי משטרת לוס אנג'לס השיבה לחיקה ילד זר במקום בנה האמיתי, העניין מפתיע.

זו לא הפעם הראשונה שמרכיבי הסיפור חזקים כל כך, שאם אינם מטופלים באופן הראוי, הסרט, למרות המרכיבים המשובחים שלו, מחמיץ.

נדמה שלהחמצה הקופתית הזו, אחראים במקרה הזה באופן שווה שני האנשים עליהם הוא נשען, איסטווד כבר ידע לשרבט ביד הבימוי שלו סרטים טובים וסוחפים הרבה יותר.
דרך הצגת הסיפור בההחלפה, שבלונית עד לזרא, והצופה לא מוצא את עצמו מזדהה עם הגיבורה ולא נופל שבי בסיפור מאבקה. יש תחושה שהסיפור הזה כבר סופר, וזו החמצה ישירה של דרך הבימוי השגרתית משהו המעבירה את הסיפור הזה.

האשם השני בבינוניות המנומנמנת של היצירה הזו היא הכוכבת שלו, אנג'לינה ג'ולי, למרות שבאופן רשמי היא כוכבת הקולנוע הגדולה בעולם בשנים האחרונות. ג'ולי התרחקה בשנים האחרונות למחוזות קולנועיים שאיפשרו לה להרוויח סכומים עצומים עבור סרטים טפשיים ואיומים. החזרה שלה לעשייה קולנועית בעלת אמירה, הגם שהיא מבורכת עבור מעריציה הזוכרים את הופעות המשחק המרשימות מתחילת הקריירה שלה בסרטים כ ג'יה ונערה בהפרעה, היא מאולצת משהו ולא אמינה במיוחד. משהו בדמות הכנועה לכאורה שהיא מעבירה אל המסך מתנגש עם דימוי הכוכבת הזוהרת שדאגה לטפח בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך תתקשו להאמין שמדובר באם חד הורית חסרת ישע.

ולמרות הכול, הסרט הזה שווה צפיה, לוס אנג'לס של שנות השלושים מעולם לא נראתה שובת לב כל כך, בשחזורים היסטוריים עדינים ועוצרי נשימה, באופן שיצליח לקחת אתכם למסע בזמן, כמו שקולנוע מוקפד מבחינת צילום ומיזנסצנות יודע לעשות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>