אלברט נובס-2011-Albert Nobbs

זהו אחד מן המקרים יוצאי הדופן בהן הצלחתו הצנועה של הסרט הזה בקופות הקולנוע בארצות הברית, אינה מעידה בהכרח על איכויותיו הקולנועיות המרשימות החבויות בתוכו..

"אלברט נובס" הוא הרבה מעבר לסיפור על אישה הבוחרת/נאלצת לחיות את חייה כגבר, הוא סוג של משל עמוק יותר על הבדלי המגדר המובנים בין גברים לנשים ועל היכולות והמקומות מהם נובע המקום לחצות אותם ולהעיז.

התופעה האנתרופולוגית, של נשים הבוחרות לחיות את חייהן כגברים, הייתה נפוצה מאד כבר משחר ההיסטוריה בניגוד לדעה הרווחת. בעידן דמוקרטי פלוראליסטי, שבו לכאורה, בדגש על המונח לכאורה, יש לנשים בתרבויות מערביות את האפשרויות והיכולות לעשות קרוס אובר חברתי וכלכלי גם בזהותן הנשית, הרי שבתקופות קודמות, נמנעה האפשרות הזו מהן. "אלברט נובס" ממוקם על ציר זמן שכזה שבו המובן מאליו הטמון ביכולתן של נשים להתפרנס, להצביע ולברוא את גורלן, הוא סוג של משאלת לב בלבד.

אלברט נובס, הוא השם שמאמצת לה דמותה של הגיבורה בסרט, זו הוא שמה של דמות הפאסדה הגברית של אישה הבוחרת לחיות את חייה כגבר, על מנת שתוכל למצוא עבודה ולהתפרנס בכבוד. על רקע היסטורי של דבלין של תחילת המאה התשע עשרה- מסתבר לצופה אט אט שמשחק הזהות הזה הוא סוג של מיקום סוציולוגי שבחירה וכפייה נמצאים בו בערבוביה מוחלטת, והטלטלה הדרמטית הרגשית המושגת כתוצאה ממנו, במהלך הצפייה, מביאה לקונפליטים דרמטיים מרגשים במיוחד עשויים ביד רגישה.

אחת מן ההברקות הגדולות הטמונות בסרט הזה היא באופן הליהוק שלו:זה מתחיל בליהוק בת דמותה של אלברט נובס, אותו מגלמת גלן קלוז, בת ה 65 אשר כמי שכיכבה בצעירותה באחת מן הדרמות המיניות המסעירות של שנות השמונים, "חיזור גורלי" כפאם פאטל של ממש, והצליחה בשעתו להפוך לדמות שנואה של ממש המייצגת את כל מה שדמוני באישה. גם הפעם היא מצליחה לייצר אימפקט של השתאות אצל הצופה, עד כמה בעצם היא מצליחה להיכנס לנעליו של גבר של ממש. נדמה שהדיון התיאורטי של "אין תפקידים טובים לנשים אחרי גיל ארבעים" מוכרע במקרה הזה במהירות, יש, ועוד איך ובמיוחד כשאת בוחרת לשחק גבר. ובמיוחד שבשל העובדה שהתבגרת, את פשוט דומה לאחד כזה.

זוהי בחירה אמיצה במיוחד עבור השחקנית המוערכת הזו ,והיא תפדה את הערכתם אליה בכל פריים ופריים של הסרט מעורר החושים הזה באמינות ובהופעה נקייה וחסרת מאניריזים.

גם פאולין  קולינס ["שירלי וולנטיין], הוותיקה והטובה ,מפציעה כאן בתפקיד נהדר לצד שורה אדירה של שחקנים צעירים ואלמוניים יחסית שכולם לא פחות ממעולים.[מיה ורשובסקה, ג'ונתן ריס מאיירס, ואהרון ג'ונסון].

נדמה שהשאלה המרכזית העולה מן הסרט הזה היא בעיקר עד כמה אנו שבויים בתוך קונוונציות של מגדר בתפיסה הערכית שלנו את העולם. מה נכון?, מותר? או אסור וכמה מכול הבחירות שאנו עושים נובעות לפעמים מתוך הרצון הפשוט והכנה לשרוד או לבחור. האם יצר ההישרדות הוא סוג של רצון שמאגד בתוכו בסופו של דבר את קריאת התגר הגדולה ביותר על ערכים. ואם כל זה נשמע לכם סוג של סרט מכביד, אל דאגה, זוהי אחת הדרמות המשובחות שתתקלו בהן השנה ואתם תצלחו אותה בשקיקה.

את הסרט הרגיש הזה ביים רודריגו גרסיה, שביים גם את הסרט המצויין והנוגע ללב"דברים אפשר לדעת עליה" בשנת 2000 וניכר המגע שלו והיכולת שלו לטפל בהצגת נושאים הנחשבים כ"נשיים" בדרך שהיא לא שגרתית ובעיקר מאתגרת.

"אלברט נובס" הוא סוג של סוכריה בלתי צפויה לחלוטין. תחת מסווה של עוד דרמה בריטית מלאה, תגלו את אחת מן הדרמות המהודקות והנוגעות ללב בהן נתקלתם לאחרונה שבהחלט קשה להישאר אדישים אליה. יש סרטים שהדילמה הרגשית שהם מציבים נצרבת בזכרון, ו"אלברט נובס" הוא בהחלט כזה.