אשת הברזל-2011-The Iron Lady

גם כשיש לכם את השחקנית החיה הגדולה בעולם בתוך הסרט, זה עדין לא אומר שאתם יודעים לעשות קולנוע טוב. "גברת הברזל", הוא עוד תצוגת יכולות מרשימה של מריל סטריפ, אחת הכוכבות הגדולות שידעה הוליווד ושלא בהכרח זקוקה כאן להצגה שלי. בסרט, ששוב נתפר על פי מידותיה, סטריפ מגלמת את ראש הממשלה הנשית היחידה בתולדות בריטניה ועושה זאת כהרגלה לעילא ולעילה. כאילו הגיחו שוב שנות השמונים שבהם כל מה שנדרש ממנה היה בעצם לאמץ איזה מבטא והמונים היו מגיעים לקופות ללא איכות הסרט. זהו הסרט השני שעושה סטריפ עם פילידיה לוייד, הראשון היה "מאמא מיה" ובהתאמה- מדובר בשני הסרטים הגרועים ביותר בקריירה של הענקית הזו, ולגמרי לא באשמתה.

בשיעור משחק מול מצלמה בשנה ג', וזה היה לפני מליון שנה באוניברסיטת תל אביב, אני זוכר שרותי דייכס, מורת המשחק האגדית ביותר בתחום בארץ אמרה משהו משהו בסגנון ששחקנים טובים יכולים להציל גם סרטים גרועים. אבל שבסופו של דבר, הסרט הגרוע נרשם כקרדיט שלהם ולא של הבמאי, הבמאי אינו מצולם בתוך הכישלון הקלוסאלי שלו במרבית המקרים. וכך גם כאן.

זהו אחד הפרוייקטים הקולנועים המרכזיים המדוברים השנה, והוא אמור לספק את האוסקר השלישי למריל סטריפ אם הכול יתנהל כשורה, כשבוע מכתיבת הפוסט הזה. אני באופן אישי מקווה שלא. לא מכיוון שהופעתה איננה מופתית כרגיל, אלא בעיקר מכיוון שמדובר בסרט כל כך מחורבן שהחטא שלו כפול- לא רק שהכוכבת הגדולה ביותר החיה כיום מופיעה בו במקום לשחק בסרט אחר, אלא גם מכיוון שיש כאן סוג של החמצה אמיתית בהבאת דמותה של אחת הנשים הגדולות והחשובות במאה שעברה ואת סיפור חייה אל המסך הגדול באופן אמין שיצליח לגרום לצופים שקולנוע היא דרך טובה גם ללמוד קצת היסטוריה.

על מרגרט תאצ'ר צריך לכתוב דוקטורט של ממש בכדי להבין נכון את פועלה של האישה הזו, ששינתה את פני הפוליטיקה בעולם לתמיד. הבחירה להתמקד בציר עלילתי אשר נע בין ימי הגדולה של תאצ'ר למצבה הנוכחי העגום כחולת אלצהיימר, היא בחירה אומללה של ממש. הצגת העליבות אל מול הגדולה והכוח הפוליטי האדיר הם בחירה כל כך לא ראויה, משעממת ובעיקר הזויה. כן, תאצ'ר כמו רונלד רייגן עתידה לסיים את חייה מבלי שתזכור מי הייתה, נדמה שאת העובדה הזו צריך לאזכר, חשוב וראוי אפילו, אבל קשה מאד לבסס סרט שלם על אישה בתחתונים ארוכים שאיננה זוכרת את עולמה ואת תפקידו בתוכה ומדברת עם בעלה המנוח ללא הפסקה על עלית מחיר החלב. או קי, ואחרי שהבנתם את זה- מתחיל ממש לשעמם לך לראות אותה שוב שוכחת את עצמה, ושוב הולכת לאיבוד וכו כו. כן, זה מה שקורה לחולי אלצהיימר- זה ברור. אבל יש בחיים האלו של מרגרט תאצ'ר כל כך הרבה זוויות מרגשות ומעניינות אחרות שניתן היה לעסוק בהן.

אין לפילידיה לוייד מושג קלוש לגבי עשייה קולנועית אבל ככל הנראה יש לה מערכת יחסים טובה עם הכוכבת הגדולה בעולם והיא מצליחה לשכנע אותה שלא תפריע לה בעוד תפקיד אלמותי. מישהו בהפקה הזו שכח שבאמצע, אחרי כל הסופרלטיבים קולנוע זקוק לסיפור מרתק, למבנה דרמטי קוהרנטי, לתנועות מצלמה מעיזות, לפס קול מעורר השראה וכן, נכון, ומעל לכל לכוח קסום לא נהיר שיגרום לו לרגש אחרים. להשראה ולחזון אמיתי. "אשת הברזל" לא עומד באף קריטריון ומכאן שלא במפתיע גם כישלונו היחסי בקופות. גם לא בלילה מאוד מאוחר כשאתם יודעים כשמגיע לכם סרט מתנה מהכבלים.