גדול שחקני ישראל של כל הזמנים. האיש והאגדה אשר על שמו קרוי היום פרס האוסקר הישראלי, פרס אופיר.

שייקה אופיר נולד בירושלים בשם ישעיהו גולדשטיין והנו ירושלמי בן דור רביעי בישראל, אשר למד משחק בשנות נעוריו בתיאטרון "האוהל". בגיל 15, הצטרף אופיר לכוחות הפלמ"ח, ולאחר מכן לכוח הימי של הפלמ"ח - שם הכיר את דן בן אמוץ וחיים חפר אשר הקים את להקת הצ'יזבטרון בה כיכב אופיר.

בשנת 1950 נסע לפריז שם למד פנטומימה אצל אטיין דקרו, אבי הפנטומימה המודרנית, והופיע עם הפנטומימאי מרסל מרסו. בשנת 1952 חזר לישראל ובמגמה להקים "תיאטרון פנטומימה" אשר הוקם בחסות התיאטרון הקאמרי והציג את הצגת הבכורה שלו ב-1954. בשנת 1955 ביים אופיר את התוכנית השניה והאחרונה של התיאטרון.

בשנת 1956 אופיר, פנטומימאי וקומיקאי מוכשר, הוזמן על ידי מרלן דיטריך להצטרף אליה ביצירת מופע חדש, והוא נבחר על ידי מגזין "טיים" כאחד מהפנטומימאים המוכשרים בעולם - יחד עם מרסל מרסו האגדי. באותן שנים, הופיע אופיר בפני האו"ם ואף העלה מופע יחיד בברודווי.

בראשית שנות השישים שב לארץ וחזר והציג את מופעי הפנטומימה והחיקוי שלו, על שלל הדמויות המרתקות שיצר.
בין היתר היו לו הופעות בלתי-נשכחות בהופעותיו במערכונים כמו "החזרה" ("יופי נחמה"), "ציונה והעין המקולקלת", "שיעור באנגלית", ושורה ארוכה של מערכונים אחרים שתיעדו דמויות ערביות, גליליות וירושלמיות.

שייקה ביים את שתי התוכניות הראשונות של שלישיית "הגשש החיוור", אותה יזם והקים אברהם דשא פשנל וכתב להם מערכונים.

בשנות השישים והשבעים הופיע שייקה בשורה ארוכה של סרטים, שהמפורסמים בהם היו סרטיו של אפרים קישון, ובמיוחד "השוטר אזולאי" אשר נכתב עבורו. תפקיד זה זיכה אותו במועמדות לפרס האוסקר.

בסוף שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים דעכה במעט הקריירה שלו והביקורת גרסה כי הוא שב וממחזר את מערכוניו הישנים. באותן שנים לא שיחק אופיר בסרטים ונוכחותו היחידה בזירה הציבורית הייתה באמצעות הופעה בסדרת טלוויזיה ללימוד ערבית בשם "סאלם ותעלם". למרות הערות הביקורת הוכיח שייקה פעם אחר פעם כי אין לו מתחרה וכשרונו נשאר כשהיה, בעל עוצמה נדירה שהתבטאה בגלריה העשירה והמקורית של הדמויות שילד מתוכו ונחרתו בזיכרון, והוא עצמו גם חיבר את הטקסטים עבורן, אותם הגמיש על-פי הצורך, אך גם את העלילה שינה לעתים בהתאם לנסיבות הופעתו. בכל שעשה הטביע חותם של אמן תיאטרון מבריק ומקורי שלא היה כדוגמתו בעבר. לא סתם נחשב למעיין מתגבר של יצירה גם בזכות היותו בעל דמיון יצירתי מפליג.

שייקה אופיר נפטר ב-1987 מסרטן ריאות. אחרי מותו חזרה וגברה ההערכה לפועלו ורבים רואים בו כיום אחד מהשחקנים הדגולים והמקוריים ביותר שפעלו בישראל.

שני ילדיו של אופיר גם הם שחקנים: אלעד אופיר וקארין אופיר.

• גרסה להדפסה