וויטני יוסטון: להיות מי שאני-Whitney: Can I Be Me- 2017

בדומה לסרט הדוקומנטרי על חייה של איימי ווינהוס, עוד אייקון מוזיקאלי ענק ומסוכסך רגשית, גם הסרט על וויטני יוסטון נתקל בחוסר אהדה בולט מצד יורשי ומנהלי עזבונה.

הסיבה, בשני המקרים די ברורה, ואף מקאברית באופן מסויים: קל ועדיף פעמים רבות לנהל כוכב מת שהקניין הרוחני שלו יכול וכמעט תמיד, ממשיך להכניס הכנסות נאות, מבלי שהיורשים צריכים להתעסק download (5)עם תעסוקתו הרגשית של הכוכב. השיעתוקים הטכנולוגיים של יצירות במדיומים כל כך רבים, מטלוויזיה, רדיו וקולנוע מאפשרים היום אף להשתמש בקטעי אייקונים ולשלבם ביצירות חדשות באופן המבטיח חיי נצח לכוכבים המתים והמשך קיום תודעתי שלהם בתרבות הפופ, כך, הם צוברים מליוני מעריצים חדשים, והיורשים כאמור, מעדיפים את השקט הזה שאחרי הסערה הגדולה.  סרטים דוקומנטרים מהסוג הזה, מקשים על ניתוב "שימור המורשת" הרצוי להם. הם חושפים פעמים רבות את האנשים מאחורי הקלעים, אלו שניזונו וחיו מן הכוכבים הללו, ולא תמיד ידעו או רצו להושיע אותם ברגע האמת, אלא העדיפו כי ימשיכו לתפקד ולהמשיך לייצר עבורם מזומנים בכל מחיר.

ישנם קווי דמיון רבים נוספים בין דמויותיהן המסוכסכות של ווינהאוס ויוסטון, שתיהן היו קשורות לדמויות של אבות שהיו נוכחים נעדרים בחייהם. ולשני האבות הללו, היו לא מעט תביעות כספיות לבנותיהן. שתיהן, הרגישו נבגדות על ידי מי שהיה אמור לדאוג ולשמור עליהן, מה שבמובנים רבים, הביא לקריסה רגשית ממנה לא הצליחו להחלץ.

גם במקרה של הסרט הזה, עושים היוצרים שימוש בחומרי דוקו שצולמו מאחורי הקלעים. מסע ההופעות האחרון של וויטני יוסטון ב 1999, תועד עבור הפקה דוקומנטרית, שמעולם לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר, והסרט כולו נבנה סביב החומרים של אותו מסע ההופעות שבתוכו יוסטון היא כוכבת גדולה מאד, אך במקביל גם עייפה מאד וניכר שהוא קשה עליה. ראיונות עם מקורבים רבים במיטב ערוצי התקשורת והמראיינים של התקופה(ברבה וולטרס, אופרה וינפרי,דיאן סוייר ועוד) של יוסטון וסביבתה הקרובה משלימים את התמונה הנדרשת ליוצריו ליצירת מסמך שלם שגיבוריו האמיתיים נפקדים נוכחים במובנים רבים.

יוסטון זינקה לתהילה בגיל צעיר מאד. צעיר מדי יש יאמרו, ואלבום הבכורה שלה ששבר את כל שיאי המכירות של כל הזמנים לשעתו הניב את פס הקול של רבים שנעורייהם טמונים אי שם בשלהי שנות השמונים והתשעים. כוחו של הסרט הזה, הוא בניתוח מושכל דרך ראיונות עם יוסטון עצמה בכלי תקשורת שונים במהלך תקופת השיא שלה ככוכבת, אך הוא מסקרן בעיקר משום שהוא חושף את ערוותן וחוסר האונים של דמויות המשנה המרכזיות של עלילת חייה ומותה מבלי שהן עצמן משתפות פעולה.

אולי הדמות המסקרנת ביותר היא זו של העוזרת/חברה/ ויתכן שאף מאהבת לעת מצוא- רובין. היא לא משתפת פעולה עם הסרט אבל דמותה, ומשקלה הקרדינאלי בחייה של יוסטון מנותחים על ידי מקורביה של יוסטון. אפילו בעלה של יוסטון, בובי בראון שניסה לאורך השנים להיפטר מנוכחותה הודה לאחר מותה כי לו הייתה נשארת בתמונה, יתכן שיוסטון עצמה, היתה עדיין בחיים.

יוסטון, קונספציית כוכבת הפופ המתקתקה של קלייב דייויס ענק המוסיקה, מעולם לא באמת השלימה עם מעמד הכוכבות האדיר הזה שנכפה עליה,וקלישאת הבית הקטן בפרברים, הבעל והילדים לא הרפתה ממנה, על אף שהתרחקה ממנה כל הזמן עוד ועוד.

זהו סיפור על הצד האפל של הכוכבות, על התחזוקה הרגשית הבלתי אפשרית שלה והדמויות הנעדרות בו, שהיו כל כך מרכזיות בחייה, רועמות בשתיקן מחוץ למסך. איש מהדמויות הקרובות באמת ליוסטון בחייה לא משתף פעולה עם הסרט הזה, ובכך מצד אחד כוחו, אבל גם חולשתו. פרשנותם לאירועים שהיו ולהשתלשלות הכרונולוגית של דעיכתה של אחת מכוכבות הפופ הגדולות של כל הזמנים, יתכן שהייתה תורמת עוד להבנת הסיפור אבל בו בעת מפלילה אותם וחושפת את נצלנותם או נאמנותם הכפולה לה, ולעובדה שחיו סביב כוח הכוכבות האדיר הזה של יוסטון ונהנו מן הטוב הכלכלי שהיה טמון בו כלפיהם. הסרט מבהיר כי יוסטון הייתה נדיבה במיוחד כלפי כל מי שסבב אותה וראתה בו כאדם הנאמן לה.

בפער הכל כך אדיר בין המתקתקות והנצחיות של בלדות הפופ של הכוכבת הגדולה הזו בעלת הקול האדיר שאבד לה עוד במהלך חייה,  וההתמכרות הקשה והבלתי מתפשרת שלה לסמים קשים, מתקיים הפאן העצוב של הסרט הזה. מי שהספיקה להתפרסם, להמריא ולגם להתרסק, מבלי יכולת לשיר את דרכה חזרה לפסגה משאבד לה המכשיר המרכזי שהיה ברשותה: קולה.

יוסטון, לא חשה אפילו לא לרגע אחד "כל יכולה" היא מצטיירת בסרט כאדם רגיש, פגיע ובעיקר נאיבי מדי, המנסה ללא הצלחה לעטוף את עצמה בשכבת מגן של דמויות טובות יותר וטובות פחות שתפקידן הוא פשוט לשמור עליה, אך הן מכזיבות אחת אחרי השניה. האם הנוקשה, סיסי יוסטון, שרצתה לעצמה דרך בתה את הקריירה שמעולם לא הצליחה לפתח לבדה, האב הטוב שהולך לאיבוד, הבעל חסר היכולות החברתיות והכישורים לתת לה את הדבר היחיד לו הייתה זקוקה באמת: אהבה ויציבות. ויתכן שאף חברת הנפש שלה רובין, שמעמדה החזק בחייה של יוסטון ניכר בסרט, כמו גם נאמנותה הבלתי מסוייגת לה, יכולה הייתה למצוא את עצמה בשנים אחרות במקום אחר בתוך חייה של יוסטון ולשמור עליה באמת?

באופן מפתיע זהו פחות סיפור על היהירות הכרוכה בכוכבות, כמו שזהו סיפור על הצד האפל והנוגע ללב של מי שתמימותם ואמונתם באחר, במקום בעצמם, מובילה אותם למקום טראגי ממנו הם מתקשים להחלץ ולהחלים.