אימפריית הפשע-2010-Boardwalk Empire

הפרק הפותח של מלאכת המחשבת הטלוויזיונית הזו בוים על ידי מרטין סקורסזה, מאחרוני גאוני הקולנוע הפעילים החיים בעיני, והוא ביקש בו לקבוע את הטון והקו התמטי של מה שהוא  אחת מן הסדרות הטובות ביותר שראה המסך הקטן בשנים האחרונות. יש משהו מעט כפוי טובה בלביים דווקא את פרק האינטרודקציה של סדרה. הצורך להציג את הדמויות הרבות, את איזור הפעולה שלהן ואת קו העלילה, כל אלו גורמים לגודש של אינפורמציה עבור הצופה, וקובעים לרוב האם הוא יישאר ויהפוך לצופה נאמן וקבוע בסדרה. מי באמת זוכר את פרק הבכורה של "סיינפלד" או "עמוק באדמה"? אף אחד אני מניח, אבל את הסדרות האלו מכירים מליונים ועל האיכות שלהן ומקומן בחשיבות ההיסטוריה העשייה הטלוויזיונית קשה להתווכח.

ל"אימפריית הפשע" יש אתגר אדיר, לא רק שהסדרה מצולמת בתקופת זמן המצריכה שיחזור היסטורי דקדקני ומוקפד, הצגתו של קו העלילה בתוך התקופה הזו' צריך לעניין ולמשוך את הצופה. אני ממליץ למי שיכול לבקר באטנלנטיק סיטי וגם בווגאס לעמוד על ההבדלים בין שתי בירות החטאים האמריקאיות שהן בעצם ההבדל בין החוף המזרחי הסגפני האפל והקודר לבין החוף המערבי שבירתו היא קליפורניה המזוייפת. לשתי הערים האלו כוח סינמטי ממגנט ושתיהן כיכבו באינספור יצירות מופת קולנועיות. אחד מסרטיו הטובים ביותר של סקורסזה, הגם שלא זכה בזמנו להערכה הראויה הוא "קזינו" שעלילתו היצרית מתרחשת בווגאס. "אימפריית הפשע" הוא התיקון המסחרי שלו לא זכה "קזינו".

האפרוריות של עיר ההימורים המזרחית, אטלנטיק סיטי, על הכאוס המוסרי והערכי של תושביה, לא זכורה לי באופן פילמאי מדויק ומרתק כל כך כמו שהיא מוצגת ב"אימפריית הפשע". השחזור של שנות העשרים הוא לא פחות ממרהיב ומספק כר נרחב של מיזנסצנות דרמטיות מוקפדות. את קו העלילה הדרמטי מובילה דמותו של נאקי, פוליטיקאי מושחת עם קודים מוסריים משלו שאינו נעדר רגש. הוא מוביל את העיר, קובע את החוקים, מיטיב עם מרעיו והודף את שונאיו בניהול פאטריכאלי יעיל. זהו ללא ספק תפקיד חייו של סטיב בושמי, אחד מן השחקנים המוערכים בתעשיה האמריקאית שמקבל פה הזדמנות חד פעמית להציג את מנעד היכולות שלו. הוא מוקף בשחקני משנה אלמוניים לחלוטין שכולם לא פחות מנהדרים. יש משהו ביעילות של שחקנים אמריקאים שהם לא פחות ממעולים כאשר הם מוכוונים נכון ותפקידם כתוב ומבוים בצורה הולמת.

בדומה למד מן, "אימפריית הפשע", היא הוכחה לכך שאין קשר בין  יצרים הקמאים המניעים את גיבורי תקופתם לבין נאיביות שלכאורה מיוחסת להם מכיוון שהם שייכים לעידן "אחר". יוצרי הסדרה הזו יכולים ללמד דבר אחד או שניים על עוצמות רגשיות ועל הטבע האנושי החשוף והשורד.

"אימפריית הפשע" היא עוד הוכחה לכך שהטלוויזיה ניצחה את הקולנוע בנוק אוט של ממש. כמעט כל מה שאיכותי ומוקפד קורה היום בטלוויזיה. הסדרה הזו היא עוד מסמר בארון של סרטים גרועים שמפיקה הוליווד בכל שנה עטורים בפעלולי מחשב, מלאים בכוכבים, עתירי תקציב ושאין להם ערך מוסף קולנועי בשקל. המסך הקטן שתמיד היה נחות, הופך בזכות סדרות כמו "אימפריית הפשע", "עמוק באדמה","מד מן" ואחרות, לכל מה שמרתק ומעניין בעשיה פילמאית ובאופן שאיש לא חזה אותו, הוא הופך אט אט לחשוב יותר ובעל משקל סגולי ביצירת יצריות בלתי נשכחות, בדיוק כמו שפעם סרטים היו.