וינסנט הקדוש-2014- St. Vincent

אין מי שבקיא במכלול האוטר של ביל מארי שלא הרים גבה כשראה אותו מתרוצץ במלוא הדרו בטריילר לסרט "וינסנט הקדוש". מארי, הנחשב לאחד מן השחקנים האניגמטיים והקשים ביותר להשגה בתעשיית MV5BMTk5NzI5Njc4NTM3MjE@._V1_SX214_AL_הקולנוע האמריקאית' מתמסר לפתע בקלות רבה כל כך לתפקיד ראשי בסרט מיין סטריים? האם באמת מדובר באותו כוכב שסופיה קופולה [על פי אגדת יחסי הציבור האורבניים לפחות] שרצתה בו כל כך עבור "אבודים בטוקיו" הייתה מוכנה להשהות את צילומי הסרט שלה עבורו עד שיחזיר לה צלצול ו"יעתר" לקבל עליו את התפקיד הראשי בסרט?

על פי לא מעט פרסומים, לאיש אין סוכן, הוא לא עונה לאף אחד בטלפון ומשתמש במסרונים בלבד בכדי לתקשר עם סביבתו [כולל עם ילדיו]. מה בדיוק בתסריט של "וינסנט הקדוש", גרם לכוכב הגדול ביותר והבלתי מעורר של תעשיית האינדי האמריקאית לצאת מגדרו ולחבר כוחות עם הפקה אשר לכאורה נראית מנוגדת לחלוטין לאופיו או לפחות לפרסונה שדאג לטפח בקנאות בשנים האחרונות.

הסיבה לכך מתבררת זמן קצר לאחר צפיה בדרמה הקומית הרגישה הזו, התפקיד והסרט כולו נתפרו על פי מידותיו של השחקן הענק הזה, וכנראה שבבסיסה של כל מפלצת אינדי טמון עדיין הרצון לחבק איזה פסלון נחשק. הבאז על הופעתו של מארי בסרט מוצדק, ואם הכל ילך כשורה הוא לפחות יהיה מועמד לפסלון הזהב החורף הזה [או שפשוט יקח אותו בהליכה].

התפקיד שמחזיר את מארי למרכז הבמה, הוא של שוטה הרחוב לכאורה, המאמץ בעל כורחו ילד שעובר לגור בבית לידו ונאלץ לעשות עליו ביבי סיטר מכיוון שאימו, [מליסה מקארתי], מגדלת אותו כאם חד הורית ועובדת שעות ארוכות מדי למחייתה.

יש לא מעט מבקרי קולנוע כמוני, וכמה גם חשובים הרבה יותר שהיו רוצים לראות את ענק המשחק הזה מקבל את ההכרה הראויה לו גם מהממסד ההוליוודי. אני מניח שגם הם היו שמחים אם הוא היה מוענק לו על סרט "מורכב" יותר, או "חשוב" יותר, אבל כאן בעצם טמונה ההפתעה הכל כך נעימה בוינסנט הקדוש: הסרט הוא מוצר מיין סטרימי מוקפד, עשוי היטב, מרגש במקומות הנכונים ואם אתם מחליטים לזרוק מעל עצמכם את מגננות הציניות היום יומיות שלכם כשאתם צופים בסרטים, הסיכוי שהוא יסחוף אתכם רגשית דווקא בפשטות ובישירות שלו, גדול במיוחד. מכיוון שבתוך חוסר התחכום שלו והנגישות הגדולה של הסרט, מסתתרות דווקא כמה אמיתות חיים שיגרמו גם לכם להרים גבה מופתעת לא מעט פעמים במהלך הצפייה.

"וינסנט הקדוש", מאכלס שלל גדול של הופעות משחק משובחות אבל נדמה שדווקא הדיאלוג בין זוג כוכביו הלא שגרתי, מקארתי הידועה יותר כקומיקאית פרועה לבין מארי, הידוע כסוג של משוואה עם נעלם מצליח לגעת בדיוק בלב ולייצר אצלכם בלב איזו תחושה של זיכרון מתוק ונעים במיוחד. הופעת משנה משעשעת במיוחד של נעמי ווטס, בתפקיד זונה טובת לב תהפוך לקלאט אין ספק.

גם אם סצינת הסיום של הסרט הזה היא סוג של החמצה אמריקאית בפני עצמה [מה יהיה עם מחיאות הכפיים והעם האמריקאי], עדין, אפשר לסלוח לה, ובעיקר להבין את מארי שמנסה אולי לומר בהפוך על הפוך, הי, כל הזמן הייתי כאן, אף אחד לא חשב להשתמש בי ולראות כמה אני מתאים בדיוק לסרטים האלו.