ליאור אשכנזי

ליאור אשכנזי, יליד 1968, רמת גני במקור ובוגר בית הספר למשחק בית צבי אליו התקבל לאחר שירותו הצבאי במסגרת גדוד חייל הנח"ל המוצנח. אשכנזי סומן כמטאור עוד במהלך לימודיו בבית הספר למשחק וכבר בשנה השלישית ללימודיו החל להופיע בהצגה מסחרית במסגרת תאטרון באר שבע בשנת 1993 בתפקיד ראשי בעוד רשמית היה סטודנט בלבד בבית הספר למשחק. אשכנזי היה מהסנוניות הראשונות של סטודנטים למשחק של בית הספר שהורשו לקחת חלק בפעילויות מסחריות בעודם סטודנטים, בדומה למיכל ינאי שגם לה היה ביקוש בעת לימודיה וסימן את העידן החדש של בית הספר שהיה ידוע עד אז במדיניות נוקשה למדי לגבי שילוב תלמידיו בשוק המסחרי בטרם סיימו את לימודיהם.

לאשכנזי קריירה ענפה במיוחד בתאטרון מאז ועד היום והוא שחקן שמזגזג בהצלחה בין הופעות בפורמט הבמה לבין הפורמט הקולנועי ובעיקר הטלוויזיוני.

אחרי הופעות בתפקידים קטנים בהפקות טלוויזיה, כגון זינזאנה, הפוך ופלורנטין,הגיעה הפריצה הגדולה של אשכנזי בשנת 2001 בסרטו של דובר קוסאשווילי, חתונה מאוחרת. הסרט היה מהפכני לזמנו וזכה להערכת הביקורת ואהדת הקהל והפך ללהיט גדול אשר סייע לבסס את מעמדו של אשכנזי כאחד מן השחקנים הפופולארים ביותר בארץ. מעבר לעובדה שמדובר ביצירה קולנועית משובחת אשר לשעתה היתה פורצת דרך, האופן בו גילם אשכנזי את דמותו של הגיבור, זאזא, אשר אינו מצליח לבחור בין אהבת חייו לבין המוסכמות החברתיות הדורשות ממנו לוותר עליה היה משכנע והופעתו על המסך הסגירה סוג של קונפליקט בין אישי חזק שמצא את ביטוי על המסך בעבודת משחק משובחת.

מכאן ואילך החלו שנות "התעסוקה" המוגברת של אשכנזי והוא מצא את עצמו מככב בשורה של תפקידים ראשיים בסרטים רבים ביניהם "מתנה משמיים" [שוב שיתוף פעולה עם דובר קוסאשווילי], "סימה וקנין מכשפה" ועוד. תפקידו הראשי בסרט "ללכת על המים" החזיר אותו לקדמת הבמה כשחקן מוביל, אך הוא שוב נדחק להופעות משנה למעט "אילי ובן", אשר לא זכה להצלחה גדולה.

אשכנזי הפך את העשור של שנת 2000 לעשור עסוק מאד, יש יאמרו אפילו עסוק מדי. הוא לא בחל בתפקידים גדולים כקטנים בסרטים טובים ובהפקות בעלות נפח סגולי קטן הרבה יותר דוגמת "השיר שלנו". נוצרה לאורך השנים תחושה שלא ניתן להימלט ממנו בין אם על המסך או על הבמה והוא הפך לאחד מן השחקנים העסוקים ביותר. חוסר היכולת או הברירה לבחור בפינצטה את התפקידים מקשה על יצירת מושג כוכבות בתעשייה בישראל ואשכנזי זכה למעט מאד תפקידים אשר הציעו לו את איכויות תפקיד הפריצה שלו ב"חתונה מאוחרת".  קשה לומר בכל זכוכית מגדלת שהיא על אשכנזי שהוא שחקן לא טוב, הוא היה ונשאר שחקן מצוין שמתפרנס ממקצועו אך חלק גדול מן הבחירות המקצועיות שלו נשאר תמוהה ברמה האומנותית לפחות.

"הערת שוליים" של יוסף סידר בשנת 2011 הייתה בחירה אומנותית מהזן שהזכיר לרבים את איכויות הופעתו ואת מעמדו בתעשיה בארץ, כמו תמיד בקריירה של אשכנזי הגיע אחריה בחירה מהזן התמוהה והשתתפותו בעיבוד הישראלי של "נשואים פלוס" בסמוך מאד להשתתפותו בהערת שוליים המוערך מציירת את אותה התנועה של אשכנזי המוצא בתעשייה בארץ ביטוי אומנותי בצמידות לפרנסה של ממש. בחירה המכלכלת את סך בחירותיו ונדמה שהיא יותר מהכול אחראית בסופו של דבר על מכלות האוטר האומנותי של הקריירה שלו שנדמית לעיתים חסרת קוהרנטיות של ממש או שהיא כפי שיאמרו אחרים, מראה תעשיית הקולנוע הישראלית בעצם.