כוח משיכה-2013-Gravity

מה קורה כשאתם מחליטים שלא לחצות את הקושי או האתגר שהחיים מציבים למולכם? על מה אתם מוותרים בחוסר ההתעקשות שלכם להפיק את המרב מעצמכם? זו שאלה שגם אם חלק מאיתנו היו רוצים לפטור אותה כזן השאלות ששייכות לעידן הניו אייג'י, הרי שהיא בסיסית ומרתקת במיוחד.  זהו בוודאי לא הסרט הראשון שעוסק בשאלה הזו, אבל אין ספק שבעיני הוא ישתייך לעולם לעשירייה הפותחת שלו בעוצמות ובמורכבות הדיון שהוא מציע.

אל תטעו בכרזת הסרט הזה לחשוב שמדובר ב"עוד סרט מדע בדיוני" מכיוון שהוא לא. נדמה לי ששום דבר בסרט הזה אינו בדיוני. המציאות שבה בוחר הבמאי המוכשר אלפונסו קוארון למקם את הדיון שלו בשאלת כוח הרצון, הנחישות, וההישרדות האישית שלנו על מנת למצוא את מקומנו בעולם נמצאת פשוט במקרה הזה בחלל והיא רק התפאורה לדיון המרתק שהוא מייצר בסרט הזה.

יש המון רבדים כל כך יחודים לסרט הזה, ומובטח לכם שאם תבחרו להתעמק בהם, תצאו מופתעים במיוחד שלא לומר, במצב רוח פילוסופי משהו. על הגבול שבין מכונת בידור משומנת היטב, לרצון להעביר מסר, שהוא הרבה מעבר לערכו הרגעי של הצפייה בסרט, "כוח משיכה" משייט בצורה פשוט מושלמת.

בתחנת חלל נטושה, נלכדים שני אסטרונאוטים במהלך משימה שגרתית בקרב על חייהם. מדענית שזו לה הפעם הראשונה בחלל,[סנדרה בולוק], וטייס מנוסה, [ג'ורג' קלוני], נלחמים בכל כוחם במציאות המוכתבת להם על סופת פסולת בחלל הנעה לכיוונם. על ציר העלילה הזה ממקם קוארון את הסרט הכל כך משכנע הזה ומעלה בזו אחר זו סוגיות הנוגעות במקומות רבים. קרב המליארדים על כיבוש החלל נדמה שנדמה כעת מקום נטוש במיוחד בו משייטות להם תחנות נטושות ואסטרונאטים יגעים ממלאכה לא זוהרת הוא סביבה צילומית מרתק לסרט הזה, ובו בעת מעוררת מחשבה במיוחד.

את מרבית הסרט הזה מחזיקה על כתפיה הרחבות במיוחד סנדרה בולוק, בת ה 49 שאם הערכותיי בעניין יעבדו נכון, תחזיק השנה בפרס אוסקר נוסף על מה שהוא בעיני התפקיד הטוב ביותר בקריירה הארוכה והמגוונת שלה.  מילה קצרה על בולוק, גם אם אתם לא נמנים עם המעריצים הגדולים שלה, לא תצליחו להישאר אדישים אליה כאן. אם אתם אוהבים את הקריירה המגוונת המשופעת בבחירות מעזות ולא שגרתיות במיוחד של הכוכבת הגדולה הזו, כמוני, תמצאו את עצמכם מתרגשים גם עבורה על התפקיד המשובח הזה.

אני מתקשה לראות את בולוק עושה את התפקיד הזה בכל נקודת זמן אחרת על ציר הקריירה העשירה שלה, היא מביאה איתה לתפקיד סוג של עומק שרק אישה שכבר עברה דבר או שניים בחיים יכולה לו. והיא עושה את זה באופן מרתק שקשה להתיק ממנה את העיניים.

מתי אנחנו נכנעים לגורלנו? מתי אנחנו בוחרים לנסות ולשנות אותו והאם באמת הצלחנו בכך או שזה מה שהחיים פשוט מזמנים לנו בקרב בין הצלחה לכישלון בבחירות שאנו עושים.

"כוח משיכה" מרהיב כמעט בכל אספקט קולנועי שלו. עיצוב המיזנסצנות בו קרוב למושלם, כך גם הצילום שבו, העריכה, פס הקול והיכולת שלו לרתק  ולהפתיע אתכם בכל אחת ואחת מתשעים הדקות שלו. יש בו כוח רב, מהזן ששמור לסרטים שישבו אצלכם בראש במשך שנים בעיקר מכיוון שהוא שילוב מושלם של טכנולוגיה קולנועית, משחק משובח, תסריט מדויק ותחושה שכל מי שאוחז בו בהגה אומנותי כלשהוא פשוט יודע את העבודה. אני מנסה לראות אם אין כאן סופרלטיב ששכחתי, ואם כן, פשוט תוסיפו אותו בעצמכם לאחר הצפייה. הנבואה לשוטים, אבל הוא פשוט חייב להיות הזוכה הגדול והסוחף של עונת האוסקרים הקרובה כי הוא פשוט קולנוע מיין סטרים במיטבו.

יש משהו ברגש בקולנוע כשהוא רותם את כל היכולות הטכנולוגיות שלו לטובת סיפור טוב ורגיש, וכזה הוא "כוח משיכה" מתחילתו ועד סופו. את עניין האקס פקטור שהופך סרט לסרט שתמיד תשמחו לראות שוב ושוב והוא יהפוך לחלק מן הזיכרון הרגשי של חייכם, אף ביקורת מנומקת היטב לא תוכל לנמק, אבל האקס פקטור הזה שהופך סרטים לממורבילים ובלתי נשכחים נמצא בו בכל פריים. אתם תצטרכו להסביר לעצמכם במידה וזה יקרה לכם בצפייה ב"כוח משיכה", והוא יהפוך לסרט "שלכם" לתמיד- אצלי זה היה בדיוק כך.

עצבניות אש-2013-The Heat

אני חייב להתרות בכם לא להתייחס לשם הדבילי שנבחר עבור הקומדיה הזו, כמיטב המסורת של מפיצים ישראלים, שיודעים שיש מסורת כזו ואין להם בעצם ברירה. מעולם לא הבנתי למה אין ניסיון אמיתי להלום את התרגום לשם הסרט המקורי, אבל זה כנראה כבר עניין לבלוג אחר.

"עצבניות אש"- הוא לא עוד קומדיית קיץ דלוחה, ומי שיחשוב כך בגלל כרזת הסרט, או [שוב], בשל השם הדבילי שהוענק לו, יפסיד את אחת הקומדיות המקסימות והיותר מחויכות של השנים האחרונות.

במרכז העלילה [שהיא כמובן לא ממש חשובה] זוג שוטרות בעלות אופי שונה לחלוטין המצוותות יחדיו על מנת לתפוס ברון סמים אכזרי.

בתפקידים הראשיים של הקומדיה הזו, מככבות, סנדרה בולוק, איך לא, בתפקיד חוקרת ה FBI העצורה רגשית והניירוטית, ולמולה בתפקיד השוטרת גסת הרוח והנימוסים, התגלית הקומית החמה של השנים האחרונות: מליסה מקארתי.

זה באמת זיווג משמיים, שכן הניגוד המוחלט בין שתי השחקניות הללו, האחת שתמיד נראתה כמו כוכבת קולנוע והשנייה שלעולם לא תראה כך, מזמין מראש איזה גיחוך קל. אבל אם יוצרי הסרט היו מסתפקים בכך, אכן היה מדובר בקומדיה דלוחה, אבל מחכה לכם כאן הפתעה של ממש:  זו אחת הקומדיות שכתובות בצורה המשכנעת ביותר, והיסודית ביותר שראיתי מזה זמן רב.  כמעט כל סצנה וסצנה בסרט הזה פשוט מפרקת מצחוק, ובניגוד לקומדיות רבות, בהן אתה צריך למצוא את אבני החן בתוך ערימה של בינוניות, נדמה שכאן הן פשוט עפות לך ישר לפנים למשך כל אורכו של הסרט. לצחוק במשך למעלה משעה בקומדיה אמריקאית עם שם [ישראלי] דלוח, נדמה היה לי כמשימה בלתי אפשרית, אבל אחרי חמש דקות מתחילת ההקרנה פשוט היה ברור שהטעות היא כולה שלי- זו קומדיה שהיא לא פחות ממבריקה, וההברקה לא מסתיימת בצירוף הניגודי בין השתיים אלא בכתיבה של סצנות קומיות מושלמות על גבול האבסורד, תזמון קומי, נכון ושורה ענקית של שחקני משנה מעולים הופכים את הסרט הזה לחוויה משחררת על גבול המופרעת, מהזן הטוב.

אם גם אתם, כמוני, לא הבנתם עד לרגע הזה מה יש בה בדיוק במליסה מקארתי שהפך אותה לשם הכי מבוקש בעולם הקומי היום בקולנוע האמריקאי, הסרט הזה יעשה את העבודה. הניגוד בין המראה החיצוני שלה חוסר המודעות שהיא מפגינה בתוכו, היכולת שלה לצחוק על עצמה בצירוף של טקסטים טובים שנכתבים לה ובימוי נכון מוציאים ממנה את כל היכולות הענקיות שלה והיא יוצרת כאן דמות בלתי נשכחת.

בהקשר הזה חייבים גם לומר כמה מילים טובות על סנדרה בולוק, מעטות הן כוכבות הקולנוע במעמדה שיאפשרו לתסריט שלם לעשות צחוק מהפרסונה הקולנועית המושלמת שלהן. בולוק עושה זאת שוב ושוב בסרטים רבים, אבל הפעם נדמה שגם היא מעזה יותר והתוצאה משתלמת. באחת מן הסצנות הבלתי נשכחות בסרט [ספויילר הכרחי], מוצאת את עצמה בולוק נאלצת להגן על נשיותה, כאשר חבורה שלמה של סועדים לא "קונה" את עובדת היותה אישה בכלל, ומתחילה לחקור אותה לגבי ניתוח שינוי המין שעברה שהפך אותה לאישה. כל אישה, ויותר מכך כוכבת קולנוע שקנתה את פרסומה בשל יופייה זקוקה לכמויות אדירות של הומור עצמי בכדי לצלוח סצנה שכזו בהצלחה ולבולק יש כאלו. בכלל, מעטות הן כוכבות הקולנוע שזכו למעמד כוכבות משמעותי המצליחות לזגזג שוב ושוב, ובהצלחה אדירה בין תפקידים קומיים לדרמטיים.

"עצבניות אש" הוא ההפוגה הקומית לה חיכיתם הקיץ הזה והוא יצטרף הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים לרשימת סרטי הקאלט האהובים של כל הזמנים שלכם, כי פשוט תרצו לחזור ולבקר בכל כך הרבה סצינות שלו שוב ושוב.

שווה לזכור שאת כל הסופרלטיבים האלו לסרט מקבלת קומדיה, וכולנו הרי יודעים שלהצחיק הרבה יותר קשה מלרגש.