במהלך הצפייה בסרט האלגנטי והמשויף הזה תתקשו להבחין שהבמאי, ניקולאס ג'רקי, הוא בחור צעיר בן 25, בוגר בית הספר לקולנוע של NYU, וזהו לו סרט הבכורה העלילתי הארוך שלו. זו עובדת טרוויה שהיא לא פחות ממעוררת השתאות, כשלוקחים את כל המורכבויות של הפקת סרט אולפנים גדול עם כוכבים מוכרים.
הוליווד מזדרזת לתאר את המשבר הכלכלי שפוקד את ארצות הברית ואת העולם בשנים האחרונות, ועושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב, לדבר על מה ש"בוער" או "חם" בשיח הציבורי. הסרט הראשון והמשובח שדן בכך היה "התמוטטות". "עסקה מגונה" עוסק באותו הנושא בדיוק, טייקונים חסרי מצפון שאת מכלול הטעויות שלהם משלמים בעצם בסופו של דבר כולם. זה נשמע הרי מאד מוכר גם במציאות הישראלית.
אבל יתרונו של "עסקה מגונה" על פני "התמוטטות", הוא דווקא ברמת הנגישות שלו, הגם שהוא נושא סוג של תחכום משל עצמו ואפילו קו עלילתי קוהרנטי דרמטי ונגיש יותר לחתך רחב של צופים. טייקון כלכלי הנמצא במשבר, [בסוג של טוויסט על פרשת ברני מיידוף הידוע לשמצה], העושה הכול על מנת לצאת ממנו, להסתיר אותו, תוך כדי שהוא מתמודד עם דילמה מוסרית נוספת של תאונת דרכים קטלנית בה הוא מעורב.
כמעט בכל פרמטר שהוא, "עסקה מגונה" הוא סוג של הפתעה טובה במיוחד. הן ברעננות שהוא מציג בסוג הטיפול בנושא, במקצועיות הפילמאית שלו, הגם שמדובר בסרט בכורה של במאי צעיר מאד, ובעיקר בסגנון האינטנסיבי והמדוייק שלו. אני מתקשה לזכור מתי בדיוק רי'צארד גיר עשה סרט ממש טוב לאחרונה, והנה, עכשיו הוא עשה. יש הברקה גדולה בליהוק של גיר בתפקיד הטייקון חסר המצפון. משהו בפרסונה הקולנועית המלוקקת של גיר, ובהתבגרות שלו, צולל באופן חד וברור לדמות הזו. שאריות של ה"קצין והג'נטלמן" ניכרות בשחקן יפה התואר הזה, אבל גם 30 השנה שעברו מאז שהפכו אותו לאדם מבוגר שניסיון חייו ניכר על פניו, והופך את משחקו כאן ליעיל ומרשים במיוחד. את אותו הדבר ניתן לומר גם עם סוזאן סרנדון שמסתפקת כאן בתפקיד משנה חזק, ברור ובעל אימפקט חזק במיוחד. ועל טים רות, בתפקיד חוקר המשטרה העקשן.
במפתיע, זהו סרט של שחקנים, לא רק של עלילה או אווירה. שתי תגליות גדולות של הסרט הזה יהיו בוודאי, נט פרקר, בתפקיד החבר לשעת צרה שמוצא לעצמו גיר על מנת שיסייע לו לצאת מהתסבוכת, בהופעת פריצה שגונבת פוקוס מגיר בדיוק כמו שעשה לפני למעלה מעשור, אדוארד נורטון ב "פחד ראשוני", ובתפקיד בתו של דמותו של גיר, הנקרעת בין אחריותה בחברת האחזקות של אביה לבין עתידה שלה, בריט מרלינג, גם היא שחקנית צעירה וחסרת ניסיון יחסי, שמהממת בהופעה משובחת.
"עסקה מגונה" הוא סוכריה מפתיעה. הוא לא עוד סרט אולפנים גדול ועייף. הוא לא מכיל כוכבים גדולים שמקריאים את הטקסטים שלהם בשיעמום, אלא נלחמים על מקומם בכבוד ומזכירים לנו מדוע הפכו לכאלו. שחקנים צעירים המצליחים לבלוט, ותסריט טוב שיחזיק אתכם בכיסאות סקרנים במיוחד. על כל האופרה הזו מנצח ביד בוטחת עם סגנון מגובש במיוחד, במאי צעיר[כן, כבר אמרתי את זה שלוש פעמים בפוסט הזה], שאם זו יצירת הביכורים שלו, יש למה לצפות ממנו בהמשך, בהחלט.
זהו סרט מיין סטרים שמצליח לצאת מלא מעט שבלונות. הוא מעניין, מדויק ומעורר מחשבה. מעטים מסוגו הגיעו לקולנועים השנה.